פוסט בפייסבוק בשווי 70 000 שקל: מתי הוא נחשב לשון הרע בישראל

לא כל גסות היא לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965, חל על פרסומים העלולים להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, או לפגוע בעבודתו, במקצועו או במשרתו. הפרסום עשוי להיות פוסט, תמונה, סרטון, הודעה בקבוצת וואטסאפ או אפילו אמירה בעל פה ששמע לפחות אדם אחד שאינו הנפגע. בית המשפט מחיל מבחן אובייקטיבי: לא חשוב רק שהתובע חש פגוע, אלא גם כיצד קורא סביר היה מבין את המילים באותן נסיבות. לכן, ביקורת חריפה, דעה בלתי נעימה או קללה רגילה אינן תמיד מקימות עילת תביעה.

מדוע אין צורך להוכיח הפסד כספי

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע מאפשר לפסוק, ללא הוכחת נזק, עד כ־80 000 שקל בגין הפרסום. אם הוכחה כוונה ממשית לפגוע, הפיצוי עשוי להגיע עד כ־160 000 שקל. אלה סכומי תקרה ולא תעריף קבוע; בית המשפט רשאי לפסוק רק חלק מהסכום. הוא בוחן את חומרת ההאשמות, ההשפלה, היקף התפוצה, התנהגות הצדדים, הסרת הפרסום וההתנצלות הפומבית.

כיצד תיקים ממשיים מתורגמים לסכומים

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק 33 500 שקל בגין סדרת פרסומים שבהם אדם תואר, בין היתר, כחסר בית, כחולה נפש וכמושא להתעמרות. בסכסוך אחר פסק תחילה בית משפט השלום לבעל מסעדה 5 000 שקל, אך בית המשפט המחוזי הגדיל את הפיצוי ל־30 000 שקל והוסיף 10 000 שקל הוצאות משפט; הפוסט נחשב כוזב, זדוני וכולל הערה גזענית. בתיק מס׳ 24904-05-21 נפסקו 90 000 שקל בגין פרסומים משמיצים והקמת אתר להתעמרות. פסקי דין אלה ממחישים מדוע פוסט עלול לעלות 30 000 או 70 000 שקל ואף יותר: התוכן, החזרתיות, הקהל והכוונה המוכחת לפגוע הופכים לגורמים מכריעים.

שיתוף מסוכן יותר מסימון אהבתי

בתיק מס׳ 1239/19 הבחין בית המשפט העליון הישראלי בין שני כפתורים מוכרים בפייסבוק. שיתוף נחשב לפרסום פעיל של התוכן בפני קהל חדש, והוא עשוי להיחשב כשלעצמו לפרסום עצמאי של לשון הרע. לעומת זאת, סימון אהבתי רגיל אינו עומד בדרך כלל בתנאי זה. בה בעת, כמה פרסומים דומים של אותו כותב אינם מזכים בהכרח את התובע בכמה פיצויים בסכום המרבי; בתיק מס׳ 2855/20 הבהיר בית המשפט העליון כי על בית המשפט לקבוע אם מדובר בפרסומים עצמאיים או במסכת מתמשכת אחת.

מתי בית המשפט דוחה את התביעה

התביעה עשויה להידחות אם לפרסום, מבחינה אובייקטיבית, אין משמעות של לשון הרע, או אם התובע לא שמר ראיות לנוסח עצמו ולתפוצתו. הנתבע עשוי להיות מוגן גם מכוח אמת בפרסום בצירוף עניין ציבורי לפי סעיף 14, תום לב לפי סעיף 15, או היות הפרסום פרסום מותר לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע. האמירה ״זה נכון״ לבדה אינה מספיקה; ההגנה הרלוונטית מחייבת גם אמיתות וגם עניין ציבורי. מנגד, האמירה ״זו דעתי״ אינה הופכת האשמה עובדתית כוזבת להערכה מוגנת.

צילום המסך חשוב יותר מסיפור מחדש

טעות נפוצה של נפגעים היא להיגרר לוויכוח פומבי בלי לשמור את הפוסט המקורי, שם הכותב, התאריך, התגובות, סימוני האהבתי והשיתופים. אם הפוסט נמחק, יהיה קשה הרבה יותר להוכיח את הניסוח המדויק ואת היקף התפוצה. בחירת בית המשפט תלויה בסכום ובהקשר: בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעות עד 39 900 שקל החל מינואר 2026, בית משפט השלום בתביעות עד 2,5 מיליון שקל, ובית המשפט המחוזי בתביעות שמעל לכך. בית הדין האזורי לעבודה דן בסכסוכים הקשורים ישירות ליחסי עבודה, ואילו בית המשפט לענייני משפחה דן בסכסוכים משפחתיים כאשר קיימת הזיקה המתאימה.

שאלות נפוצות

מקורות

• תביעה אזרחית לפיצוי בגין פרסום לשון הרע
• חוק איסור לשון הרע, תשכ״ה–1965
• החלטת בית המשפט העליון בתיק מס׳ 2855/20
• החלטת בית המשפט העליון בעניין שיתופים וסימוני אהבתי בתיק מס׳ 1239/19
• ההחלטה בסכסוך בעניין הפוסט נגד המסעדה

קראו גם

• עצמאי אחרי מילואים: איך בודקים את התגמול ודורשים את ההפרש?6 דק' קריאה
• ילד נולד בחו״ל: מתי ישראל תדרוש הוכחת הורות או בדיקה גנטית?7 דק' קריאה
• המוצר לא סופק: האם חברת האשראי חייבת לעצור את התשלומים?6 דק' קריאה
• הרעו את התנאים: אפשר להתפטר ולקבל פיצויים כאילו פוטרתם?7 דק' קריאה