מצלמת השכן מצלמת את דלתכם או את חצרכם: מתי יחייב אותו בית המשפט בישראל להסירה?
עצם התקנת המצלמה על קיר השכן או בגינתו אינה מקנה לו זכות לצלם את חייכם הפרטיים. בית המשפט בישראל לא יבחן את גוף המצלמה, אלא את שדה הראייה שלה, את מטרת התקנתה, את רציפות המעקב ואת האפשרות להגן על הרכוש בדרך פוגענית פחות.
- •1981 — השנה שבה נחקק חוק הגנת הפרטיות
- •14 ימים — פרק הזמן שנקבע להסרת המצלמות בהחלטת בית משפט השלום בבת ים
- •40 000 ₪ — הפיצוי וההשתתפות בשכר הטרחה ובהוצאות בתיק משנת 2023
- •1 500 ₪ — הפיצוי בתיק משנת 2022
- •30 ימים — מגבלת השמירה שציינה הרשות לגבי מקרים מסוימים של מימוש זכות העיון
הדלת, החצר והחלון מוגנים בדרכים שונות
סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, אוסר לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד נחשב לפגיעה לפי סעיף 2(3), ואילו בילוש או התחקות העלולים להטריד נחשבים לפגיעה לפי סעיף 2(1). לכן, מצלמה המכוונת לחלון, לחצר פרטית או לתוך דירה מעוררת בעיה חמורה במיוחד. חדר המדרגות והכניסה המשותפת אינם הופכים אוטומטית לאזורים אסורים, אך תיעוד רציף של כל יציאה שלכם ושל כל אורח או משלוח עלול להפוך גם הוא להתחקות. בית המשפט העליון בישראל הדגיש כי המושג רשות היחיד אינו נקבע לפי זכות הבעלות בלבד, אלא גם לפי הציפייה הסבירה לפרטיות.
ביטחון הוא מטרה לגיטימית, אך אינו הצדקה גורפת
השכן רשאי להגן על דלתו, על מכוניתו ועל רכושו, אך המצלמה חייבת להיות מידתית ביחס למטרה זו. בית המשפט בוחן את זווית הצילום, את משך ההפעלה, את הרזולוציה, את שמירת ההקלטות ואת קיומן של חלופות פוגעניות פחות, כגון סיבוב העדשה או הגבלת מסגרת הצילום. בעניין ״פריזברג נגד גלעד״ ראה בית המשפט בהגנה מפני השחתת רכוש עניין אישי כשר, והתיר להסתמך על ההגנה הרלוונטית לפי החוק. אולם במקרה אחר, הטענה כי יש צורך להגן על הגינה מפני פסולת המושלכת מלמעלה לא הצדיקה צילום של חלונות השכנים. גם הסתמכות על המלצת שוטר אינה מכריעה את הסכסוך אוטומטית: יש להוכיח אותה, והצילום עצמו עדיין חייב להיות מידתי.
המצלמה מותקנת אצל השכן, אך מצלמת אתכם
מקום התקנת המצלמה אינו קובע את חוקיות הצילום. בתיק שעסק בשתי מצלמות שהופנו לעבר חלונותיה של דירה סמוכה, הבהיר בית המשפט במפורש כי התקנת הציוד בגינתו הפרטית של הנתבע אינה שוללת את הפגיעה בפרטיות הדיירים. באוגוסט 2023 דחה גם בית משפט השלום בבת ים את טענתו של דייר כי הוא רשאי להתקין מצלמות בשטחו כרצונו. השופטת רונית אופיר הורתה להסיר בתוך 14 ימים את המצלמות הפוגעות בפרטיות השכן, ופסקה סכום כולל של 40 000 שקל, הכולל פיצוי והשתתפות בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות משפט. לעומת זאת, בתיק אחר משנת 2022 עמד הפיצוי על 1 500 שקל, משום שהתובעים לא הוכיחו את היקף הנזק; אין תעריף אחיד לכל מצלמה.
אילו ראיות מראות שמתקיים מעקב בפועל?
כדאי לתעד את מיקום העדשה ואת שדה הראייה המשוער באמצעות תמונות שצולמו מכמה נקודות: מהדלת, מהחלון, מהחצר ומהמעבר המשותף. שמרו את ההתכתבויות הכתובות עם השכן, ועד הבית או בעל הדירה, וכן את התשובות, את הסירוב לשנות את הזווית ואת המידע על התקנה מחדש של המצלמה לאחר הסרתה. יש חשיבות גם לעדותם של אנשים שיכולים לאשר כי השכן אמר לכם מי ביקר אצלכם, מתי יצאתם או מה עשיתם בחצר; בהחלטת בית משפט השלום בבת ים ניתן משקל רב לעדותה של שכנה לשעבר. תעדו בנפרד את קיומו של מיקרופון, העברת הקלטות ופרסום סרטונים; הקלטת שיחה ללא הסכמתו של אחד לפחות מהמשתתפים עלולה לפגוע בחוק האזנת סתר. אין לשבור, לכסות או להסיר בעצמכם ציוד של אדם אחר, שכן הסכסוך צריך לעסוק בשדה הראייה ובאופן השימוש במצלמה.
איזה צו יש לבקש מבית המשפט?
עדיף שלא להגביל את הבקשה להסרה הפיזית של המכשיר, אלא לקשור אותה גם להפסקת הפגיעה המסוימת. בהתאם לנסיבות, אפשר לבקש להסיר את המצלמה או לשנות את מיקומה כך שתצלם רק את דלתו, מכוניתו או שטחו של השכן שהתקין אותה, בלי לכלול את דירתכם, חצרכם ומסלול תנועתכם. זה בדיוק הפתרון שאומץ בתיק מס׳ 152/10 ״כרמית נחום נגד חיים קסטרו״: ניתנה הוראה להעביר את המצלמה ולכוון אותה לכניסת הנתבעים בלבד, במקום להסירה באופן מוחלט. התביעה האזרחית להסרת המצלמה ולקבלת פיצוי מבוססת על סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות; כאשר מדובר בצילום מכוון ברשות היחיד, אפשר גם להגיש תלונה למשטרה לפי סעיף 5. אם המצלמה מותקנת ברכוש המשותף של בית משותף, בניגוד לתקנון או לכללי השימוש הסביר, אפשר להגיש גם למפקח על רישום מקרקעין בקשה להסרתה.
שאלות נפוצות
האם צילום דלת הכניסה של השכן במסדרון משותף הוא חוקי?
לא תמיד. צילום מוגבל של הדלת הפרטית למטרות ביטחון עשוי להיות מותר, אך תיעוד רציף של כל יציאות השכן ואורחיו עלול להיחשב להתחקות ולשימוש בלתי סביר ברכוש המשותף.
האם אפשר לדרוש לעיין בהקלטות המצלמה?
בכל הנוגע למאגר ההקלטות, אדם יכול לבקש לעיין במידע הנוגע אליו, ועדיף לקשור את הבקשה למקום ולזמן מוגדרים במדויק. הרשות להגנת הפרטיות מציינת כי מדיניות האכיפה שלה בנוגע למתן זכות עיון מתייחסת למקרים מסוימים, ובהם יצירת אינדקס לפי זהות האדם או שמירת החומר למשך יותר מ־30 ימים; בדרך זו אי אפשר לקבל מידע על אדם אחר.
האם שלט ״המקום מצולם במצלמות וידאו״ עוזר?
השלט מודיע לאנשים על קיום הצילום, אך אינו הופך זווית צילום בלתי חוקית לחוקית. גם מצלמה גלויה המלווה באזהרה עלולה לפגוע בפרטיות אם היא מצלמת חלונות או חצר פרטית, או עוקבת אחר השכנים באופן שיטתי.
מה עושים אם השכן טוען שהמשטרה המליצה להתקין את המצלמה?
בקשו ממנו להוכיח את הטענה ולהבהיר אם המשטרה ביקשה לכוון את המצלמה לכיוון מסוים. בהחלטת בית משפט השלום בבת ים נדחתה הסתמכות שלא הוכחה על הנחיות המשטרה; גם המלצה מוכחת אינה מבטלת את דרישת המידתיות.
האם צריך לדרוש להסיר את המצלמה לחלוטין?
לא. אם אפשר לשמור על הביטחון באמצעות סיבוב העדשה, העברת המצלמה או הגבלת שדה הראייה, בית המשפט עשוי להעדיף צו ממוקד כזה על פני הסרה מלאה.
מה עושים עכשיו
תחילה תעדו את זווית המצלמה, את האזורים שהיא מכסה, את ההתכתבויות ואת המקרים המסוימים המעידים על מעקב אחריכם או אחר אורחיכם. לאחר מכן הגדירו את התוצאה המבוקשת: הסרה, העברה, שינוי זווית, החרגת קול או הפסקת השימוש בהקלטות. הבחירה בין בית המשפט האזרחי, המשטרה והמפקח על רישום מקרקעין תלויה במקום ההתקנה ובאופי הפגיעה.
מקורות
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион