שכירת דירה בישראל: אילו כספים אסור למשכיר לדרוש

לא כל חשבון הוא באחריות השוכר

סעיף 25ט לחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, מונה את התשלומים החלים על השוכר: דמי שכירות, ארנונה, מים, חשמל, גז, חימום ואחזקה שוטפת של הרכוש המשותף. עם זאת, המשכיר אינו רשאי להטיל ישירות על השוכר את עלות רכישתן או השבחתן של מערכות ומתקנים קבועים, אלא אם השוכר ביקש את ההשבחה. כמו כן, אין להטיל על השוכר את עלות ביטוח מבנה הדירה או את חיובי המשכיר כלפי צדדים שלישיים. לדוגמה, אם מתווך מקרקעין פעל מטעם בעל הדירה, אי אפשר פשוט להוסיף את עמלת התיווך להוצאות השוכר.

הפיקדון מוגבל, גם אם החוזה קובע אחרת

המגבלה הקבועה בסעיף 25י חלה על ערבויות הכרוכות בהוצאה כספית מצד השוכר, לרבות פיקדון במזומן וערבות בנקאית. סכומן הכולל אינו יכול לעלות על הנמוך מבין שני סכומים: דמי שכירות בעד שליש מתקופת השכירות כולה או דמי שכירות בעד שלושה חודשים. אם דמי השכירות הם 6,000 שקל לחודש למשך 12 חודשים, התקרה היא 18,000 שקל; ואילו בחוזה לתקופה של 6 חודשים, התקרה היא 12,000 שקל. הצדדים אינם יכולים להכשיר סכום החורג מהתקרה רק באמצעות חתימה על החוזה.

מתי רשאי המשכיר להחזיק בערובה

הערובה אינה תקציב עתודה שבו יכול בעל הדירה להשתמש כדי לצבוע מחדש את הדירה או לשפצה. החוק מתיר להשתמש בה רק לכיסוי דמי שכירות שלא שולמו, נזק שלא תוקן ושהשוכר אחראי לו, תשלומים שוטפים מחייבים שלא שולמו או אי־פינוי הדירה במועד שנקבע. הסכום המוחזק חייב להיות מידתי ביחס לחוב, לעלות התיקון או לתנאים החוזיים המסדירים איחור בפינוי. לפני מימוש הערובה, על המשכיר להודיע לשוכר מראש ולתת לו זמן סביר לתקן את ההפרה.

ליקוי או נזק: מי משלם את עלויות התיקון?

השוכר אחראי לליקוי שנגרם עקב שימוש בלתי סביר בדירה, וככלל עליו לתקנו על חשבונו. על בעל הדירה לתקן על חשבונו את כל הליקויים המהותיים האחרים לא יאוחר מ־30 ימים מקבלת הדרישה. אם הליקוי אינו מאפשר מגורים סבירים בדירה, התקופה המרבית מתקצרת ל־3 ימים. אם המשכיר אינו פועל, החוק מתיר לשוכר להסדיר את התיקון ולדרוש החזר של הוצאות סבירות או הפחתה יחסית בדמי השכירות; במקרה של ליקוי שאינו דחוף, יש להודיע לבעל הדירה לפני שהשוכר מסדיר את התיקון באופן עצמאי.

החזרת הפיקדון ותביעה קטנה

לאחר תום השכירות, על המשכיר להחזיר את הערובה או את יתרתה, לרבות כל תשואה שהופקה ממנה, בתוך 60 ימים ממסירת הדירה או ממועד פירעון החובות המפורטים בחוק, לפי המאוחר. אם כספים מוחזקים ללא הסבר, מומלץ לשלוח דרישה בכתב המציינת את מועד מסירת המפתחות, את הסכום ואת המועד האחרון לתשלום. לאחר מכן ניתן להביא את הסכסוך לפני בית המשפט לתביעות קטנות, בצירוף החוזה, הוכחת תשלום הפיקדון, פרוטוקול המסירה, תמונות, תכתובות, חשבוניות וקבלות. בית המשפט יבחן אם להחזקה היה בסיס חוקי, אם נמסרה הודעה ואם הסכום שנוכה מידתי ביחס לחוב בפועל או לעלות התיקון המתועדת.

שאלות נפוצות

מקורות

• חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971
• הגבלת סכום הערובה שמותר לדרוש משוכר דירה
• זכויותיהם וחובותיהם של משכירי דירות
• מאמר על החזרת ערובה שמומשה שלא כדין

קראו גם

• עצמאי אחרי מילואים: איך בודקים את התגמול ודורשים את ההפרש?6 דק' קריאה
• ילד נולד בחו״ל: מתי ישראל תדרוש הוכחת הורות או בדיקה גנטית?7 דק' קריאה
• המוצר לא סופק: האם חברת האשראי חייבת לעצור את התשלומים?6 דק' קריאה
• הרעו את התנאים: אפשר להתפטר ולקבל פיצויים כאילו פוטרתם?7 דק' קריאה