נזק לסחורה או לרכב עבודה: מתי מותר לנכות את הנזק מהשכר

נזק עדיין אינו חוב

סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי״ח–1958, כולל רשימה סגורה של ניכויים מותרים. מעסיק אינו רשאי להוסיף לה על דעת עצמו ״קנסות״ בגין סחורה שנשברה, חוסר, טעות במהלך העבודה או נזק לרכוש. אם העובד מכחיש את אחריותו, את גובה הנזק או את עצם חובתו לשלם, מדובר בתביעה השנויה במחלוקת ולא בחוב שהגיע מועד פירעונו והוא מוכן לגבייה. המעסיק רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, אך אינו רשאי לקבוע את הסכום ואז לנכותו מיד מהשכר.

מתי הסכמה בכתב עשויה להספיק

במהלך יחסי העבודה אפשר לנכות חוב שהעובד חב למעסיק כאשר קיימת התחייבות בכתב של העובד. עם זאת, החוב חייב להיות קצוב ושאינו שנוי במחלוקת, והניכוי החודשי לא יעלה על רבע מהשכר ברוטו. לדוגמה, אם השכר הוא 12 000 שקל, התקרה היא 3 000 שקל בחודש — אך רק אם עצם הבסיס לחוב חוקי ואינו שנוי במחלוקת. חתימה על סעיף כללי בחוזה העבודה בדבר אחריות ״לכל נזק״ אינה הופכת באופן אוטומטי תאונה או תקלה עתידית לחוב שאינו שנוי במחלוקת.

רכב עבודה: תיקון, השתתפות עצמית וקנסות

לאחר תאונת דרכים, המעסיק מנסה לעיתים קרובות לנכות את עלות התיקון או את סכום ההשתתפות העצמית בביטוח ישירות מהמשכורת הקרובה. אולם סעיף 25 אינו קובע ניכוי אוטומטי נפרד בגין נזק לרכב עבודה, השתתפות עצמית, דוחות תעבורה או דוחות חניה. כדי לנכות סכום כחוב, נדרשים התחייבות בכתב, סכום קצוב והיעדר מחלוקת; במהלך יחסי העבודה חלה גם מגבלה של רבע מהשכר ברוטו. אם העובד חולק על אחריותו, על הקשר בין הנזק לתאונה או על חישוב עלות התיקון, על המעסיק להוכיח את תביעתו בנפרד.

השכר האחרון אינו גישה חופשית לכספים

לאחר סיום העבודה, המעסיק רשאי לנכות את יתרת החוב מהשכר האחרון בלי להיות כפוף למגבלה של רבע מהשכר. אולם הדבר חל רק על חוב מוכח, קצוב ושאינו שנוי במחלוקת. בית הדין הארצי לעבודה הדגיש, בעניין ״עמנואל נגד שופרסל״, דב״ע נד/3–101, שפורסם בשנת 1995, כי המעסיק אינו רשאי להחליט בעצמו כמה חייב לו העובד, מאיזו סיבה ובגין מה. לכן, הערכת שווי השנויה במחלוקת של סחורה או רכב שניזוקו אינה הופכת לניכוי מותר רק משום שיחסי העבודה הסתיימו.

מה יבדוק בית הדין

אם המעסיק דורש פיצוי, אין די בהצגת תמונה של הרכוש שניזוק. יש חשיבות לראיות בדבר גובה הנזק, הקשר בין מעשיו של העובד המסוים לבין התקלה, נסיבות האירוע ותוכן המסמכים שנחתמו. קנס משמעתי ניתן לנכות רק אם הוא נקבע בחוק או בהסכם קיבוצי, ולא מכוח החלטה אישית של המנהל. כמו כן, אין להעריך באופן אוטומטי טעות רגילה במהלך העבודה וגרימת נזק מכוונת באותו אופן.

כיצד לדרוש את השבת הסכום שנוכה

תחילה יש לשמור את תלוש השכר, חוזה העבודה, ההתכתבויות, דוח התאונה או התקלה, התמונות וחישובי המעסיק; כל ניכוי חייב להופיע בתלוש השכר. לאחר מכן אפשר להודיע בכתב כי החוב או סכומו שנויים במחלוקת, לבקש את הבסיס המשפטי לניכוי ולדרוש את השבת הסכום המסוים. כאשר קיים חשד להפרת דיני העבודה, אפשר לפנות למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, לרבות באופן אנונימי. את סוגיית השבת הכספים אפשר להביא לבית הדין לעבודה; תלונה מנהלית ותביעה כספית ממלאות תפקידים שונים.

שאלות נפוצות

מקורות

• משרד העבודה: ניכויים מותרים ואסורים מהשכר
• כל זכות: ניכויים משכר העובד
• חוק הגנת השכר
• פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ״עמנואל נגד שופרסל״
• הכנסת: הצעת חוק לחיזוק הפיקוח על ניכויים מהשכר

קראו גם

• לא קיבלתם הודעה על תנאי העבודה: האם מגיע לכם פיצוי?6 דק' קריאה
• שכר במזומן בלי תלוש: איך מוכיחים את ההכנסה וגובים את החסר?6 דק' קריאה
• קיצצו בשכר או במשמרות: מתי התפטרות מזכה בפיצויי פיטורים?7 דק' קריאה
• התפטרתם בלי הודעה מוקדמת: כמה מותר למעסיק לנכות מהשכר?6 דק' קריאה