פרידה לפני קבלת אזרחות: האם בן זוג זר יכול להישאר בישראל?

מה מביא לסיום ההליך המדורג

נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0017 חל כאשר מערכת היחסים שעליה התבסס ההליך המדורג של בן זוג זר מסתיימת. הדבר כולל פרידה או הפסקת חיים משותפים מכל סיבה, וכן את מותו של בן הזוג הישראלי. לאחר שהרשות מקבלת דיווח או נודע לה על גירושין, היא בוחנת אם בני הזוג עדיין מקיימים חיים משותפים כנים. מאחר שההיתר ניתן מכוח מערכת היחסים, הפרידה אינה מקנה זכות אוטומטית לשמור על המעמד הקיים.

יש לערוך ריאיון לפני קבלת ההחלטה

על הרשות לראיין את בן הזוג הזר לפני שתחליט בעניין מעמדו, לרבות בנוגע לכוונתו להישאר ולהשתקע בישראל. ניתן לראיין את בני הזוג בנפרד; לאחר מותו של בן זוג ישראלי, בן הזוג הזר מרואיין לבדו. התעלמות מהזימון היא טעות חמורה: לפי התיאור שפורסם של נוהל האלימות, אי־התייצבות ללא הסבר עלולה להביא לביטול ההיתר ולהוראה לצאת בתוך 14 ימים. אין לדרוש מבן הזוג הזר לעזוב מיד כל עוד הרשות עדיין בוחנת את המקרה.

ילדים יכולים לשנות את כיוון המקרה

כאשר לבני הזוג יש ילד משותף, הגורמים המוסמכים בוחנים מעבר להורות הרשומה על הנייר. הסוגיות הרלוונטיות כוללות אם להורה הזר יש משמורת או שהוא מקיים קשר קרוב ורציף, משלם מזונות ודואג לצורכי הילד. חוות דעת מקצועית של עובד סוציאלי ציבורי או פקיד סעד צריכה להתייחס לשאלה אם עזיבת ההורה תפגע בילד באופן משמעותי. חומרים המתארים את נוהל 5.2.0017 מציינים גם מערכת יחסים קודמת כנה, מעמד תושב ארעי מסוג א/5 והשלמת יותר ממחצית התקופה המדורגת הרלוונטית כאמות מידה חשובות.

לאלימות במשפחה יש מסלול נפרד

נוהל 5.2.0019 עוסק במערכות יחסים שהסתיימו בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי, בין שהדיווח נמסר בידי בן הזוג ובין שמקורו בגורם אחר. הראיות עשויות לכלול חומר משטרתי, צו הגנה של בית המשפט לענייני משפחה, אישור על טיפול מטעם שירותי הרווחה העירוניים או מרכז למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה, או הוכחה לשהייה של חודש אחד לפחות במקלט לנשים מוכות. אם האלימות לא הוכחה בתחילה, התיאור שפורסם של הנוהל מאפשר 30 ימים להגשת ראיות לפני שבקשת האלימות נדחית על הסף. כאשר אין ילד משותף, התנאים המנויים כוללים גם נישואין כנים ורשומים, מעמד א/5, יותר ממחצית התקופה המדורגת והוכחה לכך שהאלימות קדמה לפרידה.

מה יש לאסוף ללא דיחוי

יש לארגן את ההגשה סביב השאלות שהגורמים המוסמכים בוחנים בפועל, במקום להסתמך על אמירה כללית שלפיה ישראל היא כעת הבית. מסמכים מועילים כוללים את היתר א/5 הנוכחי ואת היסטוריית ההליך המדורג, ראיות לכך שמערכת היחסים הקודמת הייתה כנה ומסמכים המעידים על משך השהייה בישראל, תעסוקה, השתלבות חברתית, קרובי משפחה, ביקורים מחוץ לישראל, נכסים וקשרים שנותרו בחוץ לארץ. הורה צריך להוסיף ראיות למשמורת או לקשר סדיר, לתשלומי מזונות, לצורכי הילד ולהערכת הרווחה המקצועית הנדרשת; נפגע אלימות צריך לצרף את המסמכים הרשמיים החזקים ביותר הזמינים. לפי סעיף ג.12 לנוהל 5.2.0017, מקרה הומניטרי הנחזה כחריג ושאינו עומד באמות המידה הרגילות עשוי להיות מועבר לראש דסק המטה, תוך הארכת ההיתר הנוכחי עד לקבלת ההחלטה.

שאלות נפוצות

מקורות

• נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0017: הפסקת ההליך המדורג לבן זוג זר
• נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0019: הפסקת הליך בעקבות אלימות
• אמות המידה בנוהל 5.2.0017 ובחינת מקרים הומניטריים
• ראיות ובחינה לפי נוהל האלימות במשפחה

קראו גם

• סירבו להכניס אתכם בנתב״ג: האם אפשר לעצור את ההרחקה?7 דק' קריאה
• ילד נולד בחו״ל: מתי ישראל תדרוש הוכחת הורות או בדיקה גנטית?7 דק' קריאה