מימון מלא לבתי הספר החרדיים הותנה בתוכנית הליבה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה לבג"ץ את עמדת המדינה בנוגע למימון מוסדות החינוך החרדיים. כדי לקבל תקצוב מלא, על המוסדות לעמוד בכל דרישות החובה, לרבות הוראת 100% מתוכנית הליבה, ועל המדינה להבטיח פיקוח.
עיקרי הדברים
- •בית המשפט: בג"ץ
- •מספר התיק: אינו מצוין במקור
- •תשובת המדינה: 14 באוגוסט 2026
- •המימון שבמחלוקת: כמיליארד שקלים
- •הוקפאו: 98 מיליון שקלים
- •תנאי: 100% מתוכנית הליבה
במה דן בג"ץ
ההליך נוגע להעברת כספי מדינה לרשתות החינוך החרדיות. בחודש מאי דן בג"ץ בעתירות נגד העברת כמיליארד שקלים, שחלקם כבר שולמו עד אז. שמות הצדדים ומספר התיק אינם מצוינים במקור.
עמדת המדינה
בתשובה לעתירה ציינה בהרב-מיארה כי תקצוב מלא מגיע רק למוסדות הממלאים את כל החובות הנלוות אליו. חובות אלה כוללות הוראה מלאה של תוכנית הליבה. לפי נתוני משרד החינוך, קיימים הבדלים משמעותיים בין המוסדות בעמידה בדרישה זו, ומערך הפיקוח והאכיפה פועל באופן לקוי.
מדוע חלק מהכספים הוקפא
בית המשפט הותיר 98 מיליון שקלים בהקפאה לאחר שהתברר כי כספים הועברו גם למוסדות שלא עמדו בדרישות. השופטים הציעו להעביר סכום זה רק למוסדות שבהם תאומת הוראה נאותה של תוכנית הליבה. המדינה נדרשה להציג מנגנון לבדיקת הזכאות למימון.
מה קרה קודם לכן
בינואר הודיעה בהרב-מיארה לשר החינוך יואב קיש כי מילוי החובה ללמד את תוכנית הליבה הוא תנאי מקדים להמשך המימון. העמדה שהוצגה כעת קושרת במפורש את המימון המלא לא רק לתוכנית הלימודים, אלא גם לאפשרות לפקח על יישומה בפועל. החלטתו הסופית של בג"ץ בעתירות אינה מובאת במקור.
מה זה אומר בשבילך
עבור משפחות ועובדי בתי הספר החרדיים, משמעות הדבר היא שהיקף המימון הממשלתי למוסד מסוים עשוי להיות תלוי בהוראה מאומתת של מלוא תוכנית הליבה. התחייבות פורמלית בלבד אינה מספיקה: המדינה צריכה להיות מסוגלת לבדוק את יישומה. בשלב זה המקור מדווח על עמדת המדינה ועל הקפאת ביניים של הכספים, ולא על החלטה סופית של בית המשפט.