ניתוח: החוקים והצעדים של הליכוד מחלישים את המוסדות הדמוקרטיים

אילו שינויים קודמו

ביולי 2023 שללה הכנסת מבתי המשפט את האפשרות לבחון את סבירותן של החלטות הממשלה והשרים, אולם בינואר 2024 ביטל בג״ץ את התיקון. את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, המגביל את האפשרות להכריז על ראש הממשלה כנבצר מלמלא את תפקידו, קבע בית המשפט כתיקון פרסונלי מובהק ודחה את תחולתו עד לכנסת הבאה. במרץ 2025 אישרה הכנסת, ברוב של 67 קולות, שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים; הוא אמור להיכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה, ונגדו הוגשו עתירות.

היועצת המשפטית וראש השב״כ

במאי 2025 פסק בג״ץ כי פיטוריו של ראש השב״כ רונן בר היו בלתי חוקיים וכי בנימין נתניהו היה נתון בניגוד עניינים, אף שעד אז בר כבר עזב את תפקידו. באוגוסט 2025 הצביעה הממשלה פה אחד בעד פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אך בדצמבר ביטלו שבעה שופטי בג״ץ את ההחלטה פה אחד. במקביל קידמה הקואליציה הצעת חוק המאפשרת לממשלה שלא לפעול בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית ומרחיבה את הפיקוח של שר המשפטים על התפקיד.

כלי התקשורת וארגונים ציבוריים

הצעת החוק בעניין ארגונים ציבוריים, שאושרה בוועדת השרים בפברואר 2025, קובעת מס בשיעור של 80% על תרומות ממדינות זרות וכן הגבלה על הדיון בעתירות של ארגונים הממומנים בעיקר בידי גופים ממשלתיים זרים; הכנסת טרם אישרה אותה. בפרסום מתוארות גם תקנות שידור שיזם שר התקשורת שלמה קרעי והוראת שעה שהתקבלה בדצמבר 2025 ברוב של 22 מול 10, המאפשרת לסגור כלי תקשורת זרים למשך שנתיים גם שלא בשעת חירום. המחבר קושר צעדים אלה לסיכון שבהגברת השפעת המדינה והבעלים על העיתונות.

הערכת מצב הדמוקרטיה

על פי הנתונים המובאים במאמר, מכון V-Dem הוריד בשנת 2024 את מעמדה של ישראל מ״דמוקרטיה ליברלית״ ל״דמוקרטיה אלקטורלית״, לראשונה זה יותר מ-50 שנה, וציין בין הסיבות לכך את פעולות הממשלה בנוגע למערכת המשפט. לפי המקור, בדוח V-Dem לשנת 2026 נותרה ישראל באותה קטגוריה. על בסיס זה מסיק המחבר כי מדיניותו הנוכחית של הליכוד אינה עולה בקנה אחד עם הגדרתה ההיסטורית של המפלגה כתנועה לאומית-ליברלית.

חדשות משפטיות אחרונות

• נפתח מסלול פיצוי לעסקים שנפגעו מפרוטקשן
• מי יכול להגביל את השימוש בצווי 8