ניתוח: עדותו של מנדלבליט לא צפויה לשנות את הראיות בתיקי נתניהו

מדוע זימנה ההגנה את מנדלבליט

ההגנה מנסה להשתמש בעדותו של מנדלבליט בשני מישורים. הראשון הוא טענת ״הגנה מן הצדק״: כתב האישום הוגש לכאורה תוך הפרת עקרונות הצדק וההליך התקין. השני נוגע לשאלה אם האישור לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן התקבל כדין.

מה דורש חוק יסוד: הממשלה

לפי חוק יסוד: הממשלה, רק היועץ המשפטי לממשלה רשאי להחליט על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה או על הגשת כתב אישום נגדו. כפי שעולה מהכתבה, בשנת 2016 נתן מנדלבליט אישור בעל פה לעבור מבדיקה מקדמית לחקירה מלאה, אולם לא הוכנו החלטה מנומקת נפרדת בכתב או פרוטוקול של האישור. ההגנה טוענת כי בשל כך אין לדון כלל באישומים.

מה כבר אמר בית המשפט על האישור

השופטים כבר דנו בטענה זו בשלב הטענות המקדמיות. בפברואר 2021 הם קבעו כי מדובר בפגם דיוני שאינו נוגע למהות התיק. עם זאת, בית המשפט הותיר אפשרות לשוב לסוגיה לאחר בחינת הראיות, ולכן ההגנה מעלה אותה שוב באמצעות עדותו של מנדלבליט.

מדוע הראיות בנוגע לאישומים נותרות נפרדות

עדותו של מנדלבליט אינה נוגעת ישירות לאירועים שעליהם מבוססים מעשי השוחד, המרמה והפרת האמונים הנטענים בתיקים 1000, 2000 ו-4000. היא עוסקת באופן ניהול החקירה והגשת כתב האישום, ולא בשאלה אם המעשים המיוחסים אכן בוצעו. מחבר הניתוח סבור שגם ביטול כתב האישום מטעמים של העמדה לדין בלתי הוגנת אינו סביר, אולם המקור אינו מציג החלטה סופית של בית המשפט בטענות אלה.

חדשות משפטיות אחרונות

• תצהיר לבג״ץ: אפליקציית הליכוד מאפשרת מעקב אחר נוכחות בקלפיות
• משפטנים ושופטים בדימוס מציעים פתרונות לסחבת במערכת המשפט