המשטרה, מח״ש ובג״ץ: מה עשוי להשתנות לאחר הבחירות
מאמר פרשנות ב-Zman.co.il מנתח את ההשלכות האפשריות של ניצחון הקואליציה הנוכחית בבחירות הבאות. מחברו, איתן מליץ, סבור כי ההשפעה הפוליטית על המשטרה עשויה להתחזק, במקביל להחלשת הגופים המפקחים על פעולות גורמי אכיפת החוק.
עיקרי הדברים
- •כהונתו של דני לוי מסתיימת באוגוסט 2027
- •החוק בעניין מח״ש התקבל ברוב של 43 מול 39
- •החל מ-1 בינואר 2027 חוות הדעת של היועצת המשפטית עשויות להפוך לבלתי מחייבות
- •כ-364.5 מיליון שקלים הוקצו להשתתפות השב״כ
- •מתחילת 2023 ועד אמצע 2024 נעצרו 1,602 מפגינים
- •בג״ץ טרם הכריע בעתירות נגד החוק בעניין מח״ש
מי ישלוט במשטרה
לפי המחבר, אם הקואליציה תנצח, המפקח הכללי הבא של המשטרה ימונה בידי שר מטעם מפלגת ״עוצמה יהודית״. כהונתו של המפקח הכללי הנוכחי, דני לוי, שנכנס לתפקידו ב-25 באוגוסט 2024, מסתיימת באוגוסט 2027; הממשלה רשאית להאריך אותה בשנה בהמלצת השר לביטחון לאומי. עוד נאמר במאמר כי בינואר 2025 הגביל בג״ץ את סמכויותיו של איתמר בן גביר מכוח פקודת המשטרה, אולם היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לאחר מכן לבית המשפט כי התערבות השר בעצמאות המשטרה נמשכה.
מח״ש, היועצת המשפטית ובג״ץ
ביוני אישרה הכנסת, ברוב של 43 מול 39, חוק להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים — מח״ש — ממבנה הפרקליטות. לפי התיאור שהובא, שר המשפטים ימנה את מנהל המחלקה לאחר עבודתה של ועדת איתור שבראשה יעמוד מנכ״ל משרדו; שמו הרשמי של החוק אינו מצוין במקור, ובג״ץ טרם הכריע בעתירות נגדו. חוק אחר קובע כי החל מ-1 בינואר 2027 תוכל הממשלה לראות בחוות הדעת של היועצת המשפטית כבלתי מחייבות, למעט בתחום הפלילי. נוסף על כך, לאחר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במרץ 2025, מינוי שופט לבית המשפט העליון יחייב את הסכמת הקואליציה.
תלונות על אלימות ומעצרים
לפי הנתונים שהובאו, מספר התלונות למח״ש על אלימות שוטרים עלה מ-934 בשנת 2020 ל-1,304 בשנת 2022, ובשמונת החודשים הראשונים של 2023 כבר הוגשו 1,299 תלונות. מבקר המדינה דיווח כי בשנת 2021 כ-1.2% מהתיקים שמח״ש השלימה את הטיפול בהם הסתיימו בכתב אישום. מתחילת 2023 ועד אמצע 2024 נעצרו 1,602 משתתפים במחאות, אך כתבי אישום הוגשו נגד שבעה בלבד, לפי נתוני קבוצת עורכי הדין המתנדבים ״עוטף העצורים״. המחבר חושש כי החלשת הפיקוח תגביר את הסיכון לשימוש בלתי חוקי בכוח ולמעצרים בלתי מוצדקים.
פשיעה, שב״כ ונשק פרטי
ביולי החליטה הממשלה להעביר לשב״כ כ-364.5 מיליון שקלים לצורך השתתפות במאבק בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, תוך נטילת הכספים מתוכנית החומש למגזר זה. נגד ההחלטה הוגשה עתירה לבג״ץ: העותרים טוענים כי השירות החשאי יוכל לעקוב גם אחר אנשים שלא עברו על החוק; הכרעת בית המשפט אינה מובאת במקור. במקביל, מספר בעלי הנשק הפרטיים מוערך בכ-300 אלף, ובג״ץ הורה לבדוק מחדש אלפי רישיונות שניתנו בידי אנשים שלא היו עובדים מוסמכים של רשות הרישוי.
מדוע זו עדיין תחזית
המאמר הוא ניתוח של המחבר, ולא פסק דין או מצע בחירות רשמי. הוא צופה כי שיעורי הרצח בחברה הערבית יישארו גבוהים, כי יימשך מחסור של כ-3,000 שוטרים, כי תורחב הנפקת רישיונות הנשק וכי יהיו סיכונים לאכיפה בררנית. חלק מהסוגיות שהוזכרו עדיין נידונות בבג״ץ, ולכן המקור אינו מדווח על תוצאתן המשפטית הסופית.
מה זה אומר בשבילך
עבור אדם מן השורה, השינויים עשויים להשפיע על אופן הגשתן וחקירתן של תלונות נגד שוטרים, על הכללים לעריכת הפגנות, על הפעלת אמצעים חשאיים נגד פשיעה ועל בדיקת רישיונות נשק. עם זאת, חלק ניכר מהמתואר הוא תחזית של המחבר, התלויה בתוצאות הבחירות, במינויים עתידיים ובהכרעות בג״ץ שטרם ניתנו.
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион