מעצרי בני נוער ממוצא אתיופי עולים מהר יותר ממספר כתבי האישום

מה הראו הנתונים

מספר הקטינים ממוצא אתיופי שנעצרו עלה מ-71 בשנת 2022 ל-126 בשנת 2025, כלומר ב-77%. באותה תקופה גדל מספר הקטינים שנעצרו בכלל ישראל ב-35% — מ-3,678 ל-4,958. בקרב אנשים ממוצא אתיופי בכל הגילים עמדה העלייה על כ-10%, ולכן העלייה החדה במיוחד מתמקדת דווקא בקטינים.

יותר מעצרים, פחות תיקים

בשנים 2022–2025 גדל המספר הכולל של כתבי האישום ב-13.2% — מ-30,032 ל-33,995, בעוד שמספר כלל העצורים גדל ב-33%. במקביל פתחה המשטרה 5% פחות חקירות: מספרן ירד מ-155,620 ל-148,227. נתונים אלה אינם מוכיחים כי מעצרים מסוימים היו בלתי חוקיים, אך הם מעלים שאלות באשר לנחיצותם ולמידתיותם.

הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה

לפי הפרסום, בכ-60% מהתיקים בקטגוריה המשטרתית "לא יהודים", הכוללת אזרחים ערבים בישראל ואזרחים זרים, בוצע מעצר; בקרב יהודים עמד השיעור על כ-20%. מספר העצורים בקטגוריה הראשונה גדל ב-41% — מ-31,869 ל-45,044, ואילו בקרב יהודים הוא גדל ב-16%, מ-16,452 ל-19,195. התנועה לחופש המידע, שקיבלה את הנתונים מהמשטרה, סבורה כי הבדלים אלה הם סימן לאפשרות של שימוש מפלה במעצרים.

סיבות אפשריות ותגובת המשטרה

מקורות במשטרה קשרו את העלייה, בין היתר, לתוכנית "בראשית", שבמסגרתה נקבעים לתחנות יעדים כמותיים למעצרים. בפרסום צוינו גם העלייה בפשיעה האלימה והגברת המעצרים של פלסטינים ללא היתר שהייה, שהיוו 22% מכלל העצורים בשנת 2025. בדיקה פנימית של המשטרה זיהתה חמש תחנות "אדומות" שבהן קיימות דעות קדומות כלפי בני נוער ממוצא אתיופי; ביוני אישרה המשטרה התקשרות עם חברה חיצונית בסך 150,000 שקלים לצורך עבודה עם השוטרים.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ הוציא צו על תנאי נגד הצבת חסימות ביישובים ערביים
• עתירה לבג״ץ נגד פיילוט ״האחות הרפואית״ בבתי הספר
• זכאים שלא קיבלו מענק לימודים יכולים להגיש תביעה לביטוח הלאומי