התיקון עשוי להגן מפני תובענות ייצוגיות על לפחות 93% מהעסקים

מה מוצע לשנות

לפי הפשרה שהושגה במשרד המשפטים, לא ניתן יהיה להגיש תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים בעלי מחזור שנתי של עד 9 מיליון שקל. הנוסח המקורי, שעבר בקריאה ראשונה בשנת 2024, קבע רף של מחזור עד 2 מיליון שקל או עד חמישה עובדים. הנוסח שפורסם לקראת ישיבת הוועדה עדיין מותיר את הגדרת העסק הקטן פתוחה.

על מי תחול ההחרגה

בישראל פועלים כ-700 אלף עסקים. ההחרגה המוצעת עשויה לחול על כ-660 אלף עסקים — לפחות 93% מכלל העסקים, לרבות עוסקים מורשים. יו״ר ועדת הכנסת שמחה רוטמן וחבר הכנסת לשעבר אביר קארה הציעו לקבוע רף של 20 מיליון שקל, בעוד משתתפים אחרים בדיון תמכו ברף נמוך או גבוה יותר.

מדוע מקדמים את התיקון

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי העלויות והשלכות אחרות של הליך ייצוגי על עסק קטן עלולות לעלות על יתרונותיו. המנסחים יוצאים מנקודת הנחה שעסקים קטנים עשויים להפר דרישות בתום לב, ובדרך כלל אין להם ליווי משפטי קבוע. מתנגדי ההחרגה הרחבה מזהירים כי היא עלולה להחליש את התמריץ לציית לחוק ולרוקן מתוכן מעשי את מנגנון התובענות הייצוגיות.

פנייה מקדימה לפני תביעה

הוראה מוצעת נוספת תחייב לפנות תחילה לעסק בדרישה לתקן הפרות מסוימות. אם עסק בעל מחזור של עד 50 מיליון שקל לא יתקן את ההפרה, יהיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית 60 יום לאחר הפנייה. המנגנון נוגע, בין היתר, להצגת מחירים, דברי פרסומת ללא הסכמת הלקוח, כללי סימון מסוימים, נגישות והתקנת מערכות שמע בדלפקי שירות.

מה יקרה בהמשך

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אמורה לדון בתיקון לצורך הכנתו לקריאה השנייה והשלישית. לפי שעה הוחלט שלא לקדם את הרפורמה המלאה, אלא להסתפק בכמה סוגיות מתוך ההצעה המקורית. המקור אינו מדווח על אישור סופי של התיקון, ולכן הוא עדיין אינו מהווה פטור תקף לעסקים.

חדשות משפטיות אחרונות

• בני 13 ו-14 חשודים באונס ובפציעת ילדה בשרון
• לקוח בנק הואשם בדקירת עובדת בסניף ביפו
• צה״ל הדיח מפקד בעקבות תפילה עם מתנחלים בקוסרה
• גוטליב חוששת מאובדן החסינות על רקע כתב האישום נגדה