אבישי הראל: בריחה בספינת תענוגות, ירי של שוטר ו-59 חודשי מאסר
בספטמבר 1978 עזב אבישי הראל, ששוחרר בערבות ולא התייצב בבית המשפט, את ישראל בחשאי על סיפון האונייה האיטלקית ״אספרסו ליבורנו״, תוך שימוש במסמכים של אדם אחר. לאחר שהאונייה שבה לחיפה, הוא ניסה להסתתר על ארובת האונייה ונפצע קשה מירי של שוטר.
עיקרי הדברים
- •שיבת האונייה לחיפה: 26 בספטמבר 1978
- •העונש: 59 חודשי מאסר
- •בית החולים לאחר הפציעה: ״רמב״ם״
- •שחרור מוקדם: סוף שנת 1981
- •מספר התיק ושם בית המשפט אינם מצוינים
- •הוראות החוק שיושמו אינן מצוינות
כיצד הגיע הראל לאונייה
הראל עלה לסיפון יחד עם העיתונאית גילה ורטמן, לאחר שהציג את מסמכיו של צלם העיתונות אביתר גורן. כעבור יומיים התברר כי גורן האמיתי אינו נמצא באונייה, וכי הראל, שהיה מבוקש בישראל, השתמש בשמו. רב החובל לא התיר לו לרדת ביוון או באיטליה והודיע לרשויות הישראליות כי יחזיר אותו לחיפה.
מדוע חיפשו אחריו
בעת ההפלגה היה הראל משוחרר בערבות, וכבר שלושה שבועות לא התייצב למשפט שהחל בעניינו. הוא שלח לשופט מכתב שבו טען כי הוא מסתתר בשל רדיפת המשטרה אחריו בעניין אחר. נגדו עמדו בתוקף גם צווי איסור יציאה מן הארץ, אולם המקור אינו מציין את מספרי התיקים, את שם בית המשפט או את הבסיס המשפטי לצווים אלה.
הירי בנמל חיפה
ב-26 בספטמבר 1978 שבה ״אספרסו ליבורנו״ לחיפה, ושוטרים עלו לסיפונה. לאחר חיפושים ממושכים הבחין אחד מהם בהראל מטפס על ארובת האונייה. לאחר שלא ציית לדרישות לרדת, ירה השוטר באוויר, אך הקליע פגע בראשו של הראל; הוא פונה במצב קשה לבית החולים ״רמב״ם״, שם עבר כמה ניתוחים.
גזר הדין והשחרור
ממיטתו בבית החולים טען הראל כי ביקש לעזוב את ישראל כדי להסדיר חובות, וכי לא התכוון להשתמש בעיתונאית; גם ורטמן נעצרה, אך שוחררה כעבור כמה ימים. במהלך המשפט טען עורך הדין כי זיכרונו של הראל נפגע בשל הפציעה. בית המשפט גזר עליו 59 חודשי מאסר, אולם המקור אינו מציין את סיווג העבירות או את נימוקי גזר הדין. בסוף שנת 1981 שוחרר הראל שחרור מוקדם בשל התנהגות טובה.
מה זה אומר בשבילך
הסיפור מלמד כי שחרור בערבות וצו איסור יציאה מישראל נותרים בתוקף ללא קשר לאופן חציית הגבול, וכי שימוש במסמכים של אדם אחר אינו מבטל את הסיכון למעצר ולהעמדה לדין פלילי. עם זאת, המקור אינו מציין אם חוקיות הירי המשטרתי נבדקה ואם הפציעה הובילה להליך נפרד או לפיצוי, ולכן אין להסיק מפרשה זו מסקנות בנוגע לכללים המודרניים לשימוש בנשק.