העתירות להדחת בן גביר: במה דן בג"ץ
ארבע עתירות דורשות לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי. היועצת המשפטית לממשלה תמכה בהדחתו, אולם התוצאה הסופית של ההליך אינה מצוינת במקור.
עיקרי הדברים
- •בית המשפט: בג"ץ, הרכב של תשעה שופטים
- •הדיון בארבע העתירות: 15 באפריל 2026
- •צו על תנאי והחלטת ביניים: 16 באפריל 2026
- •תשובת נתניהו: 7 באוגוסט 2026
- •תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה
- •מספרי התיקים אינם מצוינים במקור
מדוע התעוררה המחלוקת
בן גביר אחראי על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה. לפי המקור, בשנים 1993–2007 הוגשו נגדו 15 כתבי אישום: ב-13 מהם הוא הורשע באופן מלא או חלקי, בין היתר בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות. בפברואר 2024 דחה בג"ץ פה אחד עתירה נגד עצם המינוי, בקובעו כי מינוי שרים שייך לתחום הפוליטי ונתון לשיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה. עם זאת, השופט יצחק עמית תיאר את התנהלותו של בן גביר ככזו שאינה הולמת את תפקידו של שר בישראל.
העתירות החדשות ועמדת היועצת המשפטית
לאחר ההחלטה הראשונה הוגשו ארבע עתירות חדשות בדרישה לחייב את נתניהו לפטר את השר. בג"ץ הוציא צו על תנאי, שהטיל על ראש הממשלה את החובה להסביר מדוע אין להעביר את בן גביר מתפקידו; ב-15 באפריל 2026 דן בתיק הרכב של תשעה שופטים. היועצת המשפטית לממשלה הצהירה כי כל האמצעים האחרים מוצו, וכי חוסר המעש של הממשלה אפשר לשר להמשיך בהתערבות השנויה במחלוקת בעבודת המשטרה. ב-20 ביולי 2026 היא הודיעה לבית המשפט כי ניסיון נוסף להסדיר את הסוגיה בדרכים אחרות לא הספיק.
הגבלות על סמכויות השר
תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, שהתקבל ב-28 בדצמבר 2022, אפשר לשר לקבוע את המדיניות הכללית, סדרי העדיפויות ותוכניות העבודה של המשטרה. עם זאת, ב-2 בינואר 2025 ביטל בג"ץ את ההוראה שהחילה סמכויות אלה על תחום החקירות, והותיר על כנו את יתר התיקון. ב-16 באפריל 2026 העניק בית המשפט תוקף מחייב גם לעקרונות מוסכמים: קידומם של בעלי תפקידים מסוימים מדרגת סגן-ניצב ומעלה ייעשה בהמלצת סגל הפיקוד הבכיר ובהודעה מראש ליועצת המשפטית לממשלה. כמו כן נאסר על השר להתבטא בנוגע להפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים ולחקירות מתנהלות.
עמדת נתניהו ומצב ההליך
ב-7 באוגוסט 2026 הודיע נתניהו לבית המשפט כי לא שינה את דעתו: לעמדתו, מינויו של בן גביר היה חוקי, ולא התרחש אירוע מסוים שעשוי לשנות את ההחלטה העקרונית להותירו בתפקיד. בן גביר עצמו טוען כי הוא פועל במסגרת סמכויותיו החוקיות לקביעת מדיניות המשטרה, ודוחה את הטענות בדבר הפוליטיזציה שלה. המקור אינו מדווח על החלטה סופית של בג"ץ בארבע העתירות ואינו מציין את מספרי ההליכים.
מה זה אומר בשבילך
המחלוקת תקבע את גבולות ההשפעה הפוליטית של השר על מינויים, חקירות ופעילותה המבצעית של המשטרה. עבור תושבי ישראל הדבר קשור לדרישה שהמשטרה תפעל במקצועיות ובעצמאות, לרבות בסוגיות של הפגנות, הפעלת כוח וחקירות פליליות. כל עוד לא הובאה החלטה סופית בעתירות, בן גביר נותר בתפקידו בהתאם למצב המתואר במקור.