הצעת חוק תאפשר לשרים למנות ישירות את ראשי החברות הממשלתיות
בכנסת מקודמת הצעה לשינוי הליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות: לבטל את מאגר המועמדים המקצועי ולהרחיב את סמכויות השרים. היוזמה עברה רק בקריאה טרומית וטרם הפכה לחוק.
עיקרי הדברים
- •312 מתוך 716 משרות דירקטורים אינן מאוישות
- •הנתונים מקיפים 88 חברות ממשלתיות
- •הקריאה הטרומית — דצמבר 2025
- •ההצבעה: 46 בעד, 35 נגד
- •הקנס שהוטל על התעשייה האווירית — 1.5 מיליון שקלים
- •ההצעה לא הגיעה לקריאה ראשונה
מה מוצע לשנות
הצעת החוק של חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד מבקשת לבטל את מאגר המועמדים לדירקטורים שהוקם בשנת 2013. השרים יוכלו למנות דירקטורים ללא הליך תחרותי ולבחור ישירות את יושב ראש הדירקטוריון, אף שכיום הדירקטורים עצמם בוחרים בו. מוצע לקבוע תקופת צינון של שישה חודשים בלבד לחברים לשעבר בגוף בוחר של מפלגה, ולהחליש את השפעת הוועדה לבדיקת מינויים.
מדוע התעוררה המחלוקת
לפי נתוני רשות החברות הממשלתיות שצוטטו במקור ביחס לאוגוסט 2026, 312 מתוך 716 משרות הדירקטורים ב-88 חברות אינן מאוישות. מבקר המדינה קבע בדוח מינואר 2024 כי באותה עת 270 מתוך 620 משרות לא היו מאוישות, וב-21 מתוך 71 חברות לא היה מניין חוקי; הוא הטיל את האחריות לכשל על השרים שלא חתמו על מינויים מתוך הרשימות שהוצגו להם ובהן מועמדים מתאימים. יוזמי ההצעה מבקשים לשנות את השיטה, ואילו מבקריה סבורים שהבעיה אינה נובעת מהמיון המקצועי אלא מסירוב השרים לאייש את המשרות הפנויות.
מדוע חברות ממשלתיות זקוקות לדירקטורים עצמאיים
הדירקטוריון קובע את מדיניות החברה, מפקח על המנהל הכללי, מאשר את הדוחות הכספיים ומשתתף במינוי המנהל או בהעברתו מתפקידו. דירקטור חב חובת אמונים לחברה, ולא לשר שמינה אותו, ועליו להעריך החלטות באופן עצמאי. ההסדר הקיים מאפשר למנות אדם בעל זיקה פוליטית לשר רק אם יש לו "כישורים מיוחדים", והדבר נבדק בידי ועדת המינויים.
השלכותיהן של משרות שאינן מאוישות
כדוגמה מציג המקור את התעשייה האווירית לישראל, שפעלה במשך תקופה ממושכת ללא יושב ראש קבוע וללא דירקטורים חיצוניים. דווח כי בשל היעדר הגופים הנדרשים, החברה לא הייתה יכולה לאשר עסקאות מסוימות ולפרסם במועד את הדוחות לרבעון השני של 2025; רשות ניירות ערך הטילה קודם לכן קנס בסך 1.5 מיליון שקלים בשל היעדר יושב ראש. החברה עצמה ושר הביטחון חלקו על הטענה שהמצב בתחום כוח האדם עצר את הייצור הסדרתי של טילי "חץ", אולם בעתירה לבג"ץ ציינה החברה כי אין באפשרותה לכנס את הוועדות הקבועות בחוק וכי עלול להיגרם נזק לביטחון המדינה.
באיזה שלב נמצאת היוזמה
הצעתו של בוארון עברה בקריאה טרומית בדצמבר 2025 ברוב של 46 קולות מול 35, אך לא אושרה בקריאה ראשונה. לפי המקור, קידומה התעכב בשל ביקורת משפטית ופעולות האופוזיציה, ולאחר פיזור הכנסת ההליך לא הושלם. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הגיע למסקנה שההצעה פוגעת בציבור והופכת את החברות הממשלתיות למקור למשרות עבור מקורבים.
מה זה אומר בשבילך
נכון לעכשיו, הליך המינויים הקיים לא השתנה: הקריאה הטרומית כשלעצמה אינה מבטלת את המאגר המקצועי ואת בדיקת המועמדים. אם רפורמה כזאת תאושר בעתיד, השרים יקבלו השפעה ישירה רבה יותר על דירקטוריונים של חברות שבהן תלויים החשמל, המים, התחבורה, הייצור הביטחוני ושירותים ציבוריים אחרים. מבחינת האזרחים, הדבר עלול להביא לפיקוח עצמאי פחות על ניהול נכסי הציבור ועל הוצאת כספי המדינה.
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион