הקפאת ההצעה להגבלת ההכרה בגיורים לא־אורתודוקסיים
תיקון מוצע לחוק השבות הישראלי, שהיה מכיר רק בגיורים שנערכו בהתאם להלכה היהודית האורתודוקסית, לא הגיע לדיון בכנסת. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצר את קידומו, אך ההצעה עדיין תלויה ועומדת ועשויה לשוב בכנסת הבאה.
עיקרי הדברים
- •החוק: חוק השבות
- •יוזם ההצעה: חבר הכנסת שמחה רוטמן
- •תחילת פגרת הכנסת: 17 ביולי 2026
- •מועד הבחירות המצוין במקור: 27 באוקטובר 2026
- •המספר המשוער של גיורים שיושפעו: כ־550 בשנה
- •פסק הדין הנוגע לעניין: החלטת בג״ץ משנת 2021; מספר התיק לא צוין
מה הייתה ההצעה משנה
חוק השבות מגדיר כיום יהודי כמי שנולד לאם יהודייה או התגייר, ובלבד שאינו בן דת אחרת. התיקון שקידם חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, היה מכיר לצורכי החוק רק בגיור שנערך בהתאם להלכה האורתודוקסית. מטרתו הייתה לבטל את השפעתו של פסק דין שנתן בג״ץ בשנת 2021, המכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל.
מי עלול להיפגע
ההגבלה המוצעת הייתה חלה על מתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים, וכן על אנשים שהתגיירו במסגרות אורתודוקסיות ליברליות שאינן מוכרות בידי הרבנות הראשית. לפי המקור, מתגיירים שיושפעו ושאינם אזרחים עלולים לאבד את זכאותם לאזרחות כיהודים, ואילו בני זוגם, ילדיהם ונכדיהם עלולים לאבד זכויות עלייה נלוות מכוח חוק השבות. גם אזרחים ישראלים המשתייכים לקבוצה זו עלולים להיתקל בחסמים בנישואים ובקבורה לפי הטקס היהודי; אנשים הרשומים כחסרי דת עלולים שלא להיות מסוגלים להינשא בישראל.
מדוע נעצר ההליך
ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעה במהלך מושב הקיץ של הכנסת העשרים וחמש, בין מאי ליולי 2026, אך היא מעולם לא הגיעה לכנסת. נתניהו הורה לעצור את קידומה מחשש שתפגע ביחסים עם יהדות ארצות הברית, שחלק ניכר ממנה משתייך לתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. הממשלה לא משכה את התיקון באופן סופי, והוא שב לסדר יומה של הוועדה במאי 2026.
המצב המשפטי הנוכחי
הכנסת יצאה לפגרת הבחירות ב־17 ביולי 2026, לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר, והממשלה הפכה לממשלת מעבר. לפיכך, התיקון נותר ללא הכרעה במקום להיכנס לתוקף, ומשמעות הדבר היא שהחוק הקיים ופסק הדין של בג״ץ משנת 2021 נותרו בתוקף. המקור מעריך כי כ־550 בני אדם מתגיירים מדי שנה במסגרות ישראליות שאינן מוכרות בידי מוסדות הדת הרשמיים, ובהם כ־235 במסגרות רפורמיות, 90 במסגרות קונסרבטיביות ו־220 במסגרות אורתודוקסיות ליברליות.
מה זה אומר בשבילך
לעת עתה, אנשים שהתגיירו בישראל במסגרות רפורמיות, קונסרבטיביות או אורתודוקסיות ליברליות שאינן כפופות לרבנות שומרים על ההכרה הזמינה מכוח החוק הקיים. מעמדם הנוכחי לא השתנה בחקיקה, אך הכנסת הבאה עשויה להעלות מחדש את ההצעה התלויה ועומדת, והיא עלולה להשפיע על אזרחות, עליית קרובי משפחה והסדרי נישואים וקבורה.
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: הגירה ומשרד הפנים
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион