בג"ץ התבקש לבדוק חשד לשימוש לרעה של נתניהו בסמכויות שב"כ
התנועה למען איכות השלטון הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה להסביר מדוע לא נפתחה בדיקה פלילית בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בחשדות הקשורים לשימוש בסמכויות רגישות של שירות הביטחון הכללי — שב"כ.
עיקרי הדברים
- •העותרת: התנועה למען איכות השלטון
- •בית המשפט: בג"ץ
- •האדם שעניינו נבדק: בנימין נתניהו
- •הנושא: סמכויות שב"כ
- •מספר התיק והמועד לא צוינו
- •החלטת בית המשפט לא צוינה
נגד מי מופנות הדרישות
העתירה מופנית נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן, המפקח הכללי של המשטרה דני לוי והמשטרה. העותרת מבקשת מבג"ץ להוציא צו על תנאי המחייב אותם לנמק את סירובם להורות על חקירה פלילית, או לכל הפחות על בדיקה מקדמית, בעניינו של נתניהו.
על מה מבוססת העתירה
התנועה מסתמכת על מידע מתצהירים בכתב שהוגשו לבית המשפט במסגרת ההליך בעניין פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר. כמו כן מוזכרים מכתבים של בכירי שב"כ לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שנשלחו במהלך הליך מינויו של דוד זיני לראש השירות.
מה בדיוק מבקשים לבדוק
לטענת העותרת, החומרים מצביעים על חשש לביצוע עבירות פליליות חמורות, בראש ובראשונה במסגרת השימוש בסמכויות רגישות של שב"כ. עם זאת, המקור אינו מציין סיווג משפטי מסוים של העבירות הנטענות ואינו מדווח כי הוגשו נגד נתניהו אישומים כלשהם בעניין זה.
טרם ניתנה החלטת בית המשפט
בפרסום נאמר רק כי הוגשה עתירה וכי נדרש לפתוח בחקירה או בבדיקה מקדמית לאחר אישור היועצת המשפטית לממשלה. מספר התיק, מועד ההגשה והחלטת בג"ץ אינם מצוינים במקור.
מה זה אומר בשבילך
עצם הגשת העתירה אינה משמעה שכבר נפתחה חקירה פלילית או שהחשדות אומתו. בג"ץ צריך להחליט אם נדרשת תגובה רשמית מצד רשויות המדינה ואם קיימת עילה להתערבות שיפוטית נוספת. לתושבי ישראל התיק חשוב כדוגמה לביקורת שיפוטית על החלטות רשויות אכיפת החוק בנוגע לפניות העוסקות בבעלי תפקידים בכירים.