בג״ץ דחה את ההכרעה במחלוקת על ועדת החקירה ל־7 באוקטובר עד לאחר הבחירות

מה קרה

לאחר מתקפת 7 באוקטובר דרשו נפגעים וארגונים ציבוריים להקים ועדת חקירה ממלכתית. בנובמבר 2025 הוציא בג״ץ צו על תנאי, שבו דרש מהממשלה להסביר מדוע לא הוקמה ועדה כזאת, ובאפריל דן בעתירות הרכב מורחב של שבעה שופטים. בספטמבר דחה בית המשפט את המשך הדיון וקבע מועד להגשת הודעת עדכון — עד 15 בינואר 2027. מספר התיק אינו מצוין במקור.

שתי דרכים למינוי הוועדה

לפי חוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968, הממשלה מחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך נשיא בית המשפט העליון ממנה את יושב הראש שלה ואת חבריה. יושב הראש חייב להיות שופט מכהן או בדימוס של בית המשפט העליון או של בית משפט מחוזי. הסדר זה מפריד בין הגוף שעשוי להיות מושא הבדיקה לבין האנשים המנהלים את החקירה.

מה הציעה הקואליציה

הצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת אריאל קלנר בדבר ועדת חקירה ״ממלכתית־לאומית״ עברה בקריאה ראשונה ב־6 ביולי 2026, אך לא התקבלה סופית לפני פיזור הכנסת. היא קובעת שישה חברים שיאושרו ברוב של 80 חברי כנסת; אם אין רוב כזה, שלושה ימונו בידי יושב ראש הכנסת בהסכמה בכתב של 61 חברי כנסת מהקואליציה, ושלושה בידי ראש האופוזיציה. הוועדה תוכל לפעול כל עוד נותרו בה לפחות שלושה חברים, והצעת החוק אינה מחייבת השתתפות של שופט.

מדוע ההכרעה נדחתה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, תמכה באפשרות להעניק לממשלה הבאה זמן לקבל החלטה, ובה בעת הזהירה כי העיכוב עלול להפחית את יעילותה של החקירה העתידית ולפגוע בראיות. בג״ץ טרם חייב את הממשלה להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית ולא דחה את העתירות. לכן מנגנון החקירה בהמשך יהיה תלוי בעמדת הממשלה והכנסת לאחר הבחירות.

חדשות משפטיות אחרונות

• המשטרה הצבאית לא עצרה עריק לאחר עימותים במודיעין
• העליון: אימוץ ילדי פונדקאות מצפון קפריסין מחייב הסכמת היולדות
• חמישה שוטרים חשודים בחטיפת אזרח ובתקיפתו
• נתניהו מבקש לבטל 18 דיונים במשפטו הפלילי