חשיפת זהותו של עובד שב״כ: המחלוקת על חסינותה של טלי גוטליב

כיצד החלה המחלוקת

בינואר 2024 פרסמה גוטליב הודעה שקשרה את בן זוגה של שקמה ברסלר ליחיא סינוואר ערב מתקפת 7 באוקטובר. לפי המקור, טענה זו הוכחשה בידי ראש השב״כ דאז, רונן בר, ובידי לשכת ראש הממשלה. רונן בר הגיש תלונה במשטרה, וברסלר הגישה נגד גוטליב תביעת לשון הרע בסך 2.6 מיליון שקלים בבית המשפט המחוזי בלוד.

כתב האישום הפלילי ותעודת החיסיון

במאי 2026 הוגש נגד גוטליב כתב אישום בגין חשיפה ופרסום של מידע סודי — עבירה שלפי המקור דינה עד שלוש שנות מאסר. לשם הגנה על זהותו של עובד השב״כ ועל מידע הנוגע לשיטות הפעולה של השירות, נדרשה תעודת חיסיון שעליה חותם שר הביטחון. לפי Zman.co.il, ישראל כ״ץ עיכב את החתימה במשך תשעה חודשים וחתם על המסמך רק בתחילת מאי 2026; הסיבה לעיכוב אינה מצוינת במקור.

החלטת הכנסת בעניין החסינות

ב-17 ביוני 2026 תמכו ועדת הכנסת ומליאת הכנסת בהענקת חסינות לגוטליב מפני העמדה לדין פלילי. בעד שתי העילות המשפטיות שהוצגו למתן החסינות הצביעו 61 ו-62 חברי כנסת, בהתאמה, ו-48 התנגדו. לכן גוטליב לא הועמדה לדין בגין האישום הפלילי במהלך כהונת הכנסת הנוכחית, אף שהמקור מציין כי לאחר סיום כהונתה ניתן יהיה להגיש את כתב האישום מחדש, ויהיה צורך לדון שוב בסוגיית החסינות.

התביעה האזרחית והעתירה לבג״ץ

גוטליב ניסתה להחיל את החסינות הפרלמנטרית גם על התביעה האזרחית של ברסלר, אולם בית המשפט דחה דרישה זו, והליך לשון הרע נמשך. עובד השב״כ, התנועה למען איכות השלטון והפורום ״חומת מגן לישראל״ עתרו לבג״ץ בבקשה לבטל את החסינות שהוענקה. ההכרעה הסופית של בג״ץ אינה מצוינת בחומר שהוצג.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ ידון בעתירה נגד העברת הכספים הקואליציוניים
• בג״ץ דן בחובת ממוני בטיחות לדווח על סכנות חמורות באתרי בנייה
• התיק המשפטי של בן גביר על רקע העתירות להעברתו מתפקידו
• איש עסקים צרפתי־לבנוני הגיש תביעה אזרחית נגד ישראל