בכנסת ה־25 הוגשו 80 הצעות לחוקי יסוד

מדוע קל לשנות את חוקי היסוד

לישראל אין חוקה כתובה אחת: מאז קבלת "החלטת הררי" בשנת 1950, הכוונה הייתה לגבש אותה בהדרגה באמצעות חוקי יסוד נפרדים. ואולם, לא נקבע הליך מיוחד לחקיקתם ולהגנה עליהם. ככלל, הצעת חוק עוברת שלוש קריאות, בדומה לחוק רגיל, ומתקבלת ברוב רגיל של חברי הכנסת הנוכחים. שינוי סעיפים מסוימים דורש רוב של 61 או 80 חברי כנסת.

זינוק חד במספר היוזמות

לפי נתונים שהביא Zman.co.il, בהסתמך על המכון הישראלי לדמוקרטיה, בכנסת ה־25 הוגשו 80 הצעות לחוקי יסוד ולתיקונים בהם. בעבר עמד הקצב על כ־30 יוזמות כאלה בעשור. המכון מנה גם 263 הצעות שלדעתו עלולות לפגוע במוסדות דמוקרטיים, בערכים או בזכויות; 28 מהן אושרו ו־51 עסקו בחוקי יסוד.

אילו תיקונים התקבלו בהליך מזורז

בשנה הראשונה לכהונת הכנסת השלימו חמישה תיקונים את הליך החקיקה בתוך שבועיים עד חודש כל אחד. ביניהם היו ביטול עילת הסבירות בחוק יסוד: השפיטה, הרחבת "החוק הנורווגי" בחוק יסוד: הכנסת, "חוק דרעי" וחוק נבצרות ראש הממשלה בחוק יסוד: הממשלה, וכן תיקון לחוק יסוד: משק המדינה. שתי הצעות קודמו כהצעות חוק פרטיות וקיבלו פטור מתקופת ההמתנה בת 45 הימים.

מה נותר בתוקף

בינואר 2024 ביטל בג"ץ לראשונה תיקון לחוק יסוד — את ביטול עילת הסבירות. השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים התקבל במרץ 2025; הוא אמור לחול מתחילת כהונתה של הכנסת הבאה. ביולי 2026, זמן קצר לפני פיזור הכנסת, התקבל גם חוק יסוד: לימוד תורה, שעיגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל.

חדשות משפטיות אחרונות

• בוטלה ההצבעה על תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות
• כ־45 שנים אחרי חוק הגולן, ישראל עדיין נאבקת על הכרה בריבונות