איתן כבל העיד ב"תיק 2000" על החוק נגד עיתוני חינם
חבר הכנסת לשעבר איתן כבל העיד כעד ב"תיק 2000" — אחד משלושת חלקי משפטו של בנימין נתניהו. הוא עומד על כך שיזם בעצמו את הצעת החוק שהגבילה את הפצתם בחינם של עיתונים יומיים, אף שקיבל ממו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, הצעות בנוגע לניסוחה.
עיקרי הדברים
- •ההליך: "תיק 2000" במסגרת משפט נתניהו
- •הצעת החוק הוגשה ב־12 במרץ 2014
- •יוזם הצעת החוק: איתן כבל
- •השם: "הצעת חוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל"
- •התיק נגד כבל נסגר
- •מספר התיק ושם בית המשפט אינם מצוינים במקור
מה נחקר
"תיק 2000" עוסק במגעים סביב הגבלה אפשרית של הפצת העיתון "ישראל היום". בחלק זה של המשפט נתניהו מואשם במרמה ובהפרת אמונים, ואילו מוזס — בהצעת שוחד לנתניהו. כבל נחקר בעבר כחשוד בשל יחסיו עם מוזס, אולם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, סגר את התיק נגדו בהתאם לעמדת רוב חברי צוות התביעה.
הצעת החוק ותפקידו של מוזס
ב־12 במרץ 2014 הגיש כבל את "הצעת חוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל". היא קבעה חובת תשלום עבור עיתון יומי בעל תפוצה רחבה, ובכך הייתה עשויה להשפיע על המודל החינמי של "ישראל היום". כבל מסר כי שלח למוזס את הטיוטה וקיבל ממנו הצעות ורעיונות בנוגע לנוסח, אך הכחיש כי המו"ל העביר לו הצעת חוק מוכנה.
הצעה לסיקור עיתונאי
לדברי כבל, נציגי "ישראל היום" הציעו סיקור אוהד בתמורה לוויתור על הצעת החוק. הוא הצהיר כי לא ראה בכך שוחד או מעשה בלתי חוקי. כבל טען גם כי במגעיו עם נציגי "ידיעות אחרונות" הפריד בין הסוגיות: עם מוזס דן בחוק, ועם העורך דאז רון ירון — בסיקור התקשורתי.
המחלוקת על הכנת הנוסח
כבל העיד כי את הצעת החוק ניסחה היועצת המשפטית דאז של ועדת הכלכלה של הכנסת, אתי בנדלר. היא מכחישה זאת; לפי המקור, עמדתה נתמכת בידי התביעה והגנת נתניהו. בעקבות שאלותיו של עורך הדין עמית חדד, השופטים הורו לתובעת יהודית תירוש להמשיך לחקור את כבל במסגרת חקירה ראשית — באמצעות שאלות פתוחות וללא הצגת ראיות בדרך עימותית; התביעה הודיעה על כוונתה לפנות לבג"ץ.
טרם התקבלו הכרעות לגופו של עניין
הדיון המתואר היה שלב בהליך הפלילי המתמשך, ולא מתן פסק דין. המקור אינו מדווח על הכרעה סופית ב"תיק 2000" ואינו מציין אם הצעת החוק שהגיש כבל התקבלה.
מה זה אומר בשבילך
העדות מראה כי חילופי הצעות בין פוליטיקאי לנציגי כלי תקשורת עשויים להיבחן בפירוט בבית המשפט, במיוחד כאשר נדונים במקביל חקיקה ואופי הסיקור. עם זאת, החומר עצמו אינו קובע כלל כללי חדש לאזרחים ואינו מדווח על מסקנה שיפוטית סופית בנוגע לחוקיות המגעים המתוארים.