ועדת הבחירות המרכזית בישראל התירה למפלגות להשתמש במערכת Elector בבחירות
ועדת הבחירות המרכזית בישראל התירה ברוב קולות את השימוש ב-Elector — מערכת המאפשרת להעביר למפלגות בזמן אמת מידע על אזרחים שלא הצביעו. ההחלטה התקבלה לאחר התערבות בג"ץ, שקבע כי על מליאת הוועדה לדון בסוגיה.
עיקרי הדברים
- •ההחלטה התקבלה בידי ועדת הבחירות המרכזית בישראל
- •בעד השימוש ב-Elector הצביעו 19, ונגד — 11
- •העותרת לבג"ץ הייתה מפלגת הליכוד
- •את ההחלטה הקודמת קיבל השופט נעם סולברג
- •מספר התיק והתאריך המדויק אינם מצוינים במקור
- •שמו המדויק של החוק החל אינו מצוין במקור
כיצד נוצרה המחלוקת
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קיבל קודם לכן את הפנייה וקבע כי העברת מידע בזמן אמת למפלגות על השתתפות אזרחים בהצבעה פוגעת בזכות לפרטיות ומנוגדת לחוק. מפלגת הליכוד עתרה לבג"ץ בטענה שלסולברג לא הייתה סמכות לקבל החלטה כזאת לבדו, ללא כלל חברי הוועדה. הליכוד חלק גם על תוכנו של האיסור עצמו.
מה החליט בג"ץ
השופטים קיבלו את טענת הליכוד בדבר היעדר סמכות לקבלת החלטה יחידנית והציעו לצדדים להחזיר את הסוגיה לדיון מחודש במליאת ועדת הבחירות המרכזית. לפיכך, בשלב זה דן בג"ץ בראש ובראשונה בשאלה מי מוסמך לקבל את ההחלטה, ולא הכריע סופית בשאלת חוקיות איסוף המידע והעברתו.
החלטת ועדת הבחירות
לאחר דיון ממושך התירה הוועדה את השימוש ב-Elector: 19 חברים הצביעו בעד ו-11 נגד. הכלי מאפשר לתעד נתוני השתתפות בהצבעה ולדווח למפלגות בזמן אמת אילו אזרחים לא הצביעו. המקור אינו מציין תנאים או מגבלות נוספים שקבעה הוועדה.
המחלוקת סביב הזכות לפרטיות
מתנגדי ההחלטה יכולים לעתור שוב לבג"ץ. במקרה כזה, ככל הנראה יידרש בית המשפט לדון בשאלה לגופה: האם העברת מידע למפלגות על אזרחים שכלל לא השתתפו בהצבעה היא חוקית. בדיון הקודם ציינה השופטת וילנר כי יש בסיס לטענה בדבר פגיעה בפרטיות, משום שאדם עשוי שלא לרצות לחשוף את עצם השתתפותו או אי-השתתפותו בבחירות.
מה זה אומר בשבילך
המפלגות יוכלו להשתמש ב-Elector כדי לקבל מידע עדכני על האזרחים שטרם הצביעו ולעשות שימוש בנתונים אלה במסגרת פעילותן מול הבוחרים. עם זאת, טרם ניתנה הכרעה משפטית סופית בנוגע לפרקטיקה זו: עתירה נוספת לבג"ץ עשויה להוביל לבחינת התאמתה לזכות לפרטיות.