בג"ץ פסל הקפאה בת שלושה חודשים של מעצרי תלמידי ישיבות

מה אישרה הכנסת

ההוראה נחקקה כחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026. היא קבעה כי במשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות המיועדים לשירות צבאי שלא התייצבו. הליכים פליליים קיימים היו אמורים להיפסק, וכך גם ביצועם של פסקי דין שכבר ניתנו.

כיצד השתנתה ההצעה

החקיקה החלה כהצעה רחבה יותר שעסקה במעמדם ובגיוסם של תלמידי ישיבות. ב־12 ביולי 2026 הוכנסה הקפאת האכיפה זמן קצר לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית של הצעת החוק. הכנסת אישרה אותה ב־14 ביולי ברוב של 58 מול 54, לאחר שהחקיקה הרחבה יותר לפטור מגיוס נתקעה.

מדוע בג"ץ ביטל אותה

ב־15 ביולי 2026 הוציא בג"ץ צו ביניים שמנע מהחוק להיכנס לתוקף. ב־3 בספטמבר קבע הרכב של תשעה שופטים פה אחד כי הליך החקיקה היה פגום, משום שהתיקון חרג באופן מהותי מנושא הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה, בניגוד לסעיף 85 לתקנון הכנסת. המשנה לנשיא נעם סולברג כתב את חוות הדעת העיקרית; שמונה שופטים קבעו גם כי התיקון אינו חוקתי לגופו, ואילו השופט דוד מינץ חלק על קביעה נוספת זו.

ההקשר הרחב יותר של הגיוס

הפטור הסטטוטורי הקודם לתלמידי ישיבות פקע ב־30 ביוני 2023. לפי המקור, צעירים חרדים העומדים בדרישות הגיל והבריאות חייבים אפוא בשירות צבאי מכוח חוק שירות ביטחון. המקור מדווח גם כי צה"ל מסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שחסרים לו כ־12,000 חיילי חובה, ובהם כ־7,000 לוחמים.

חדשות משפטיות אחרונות

• בית המשפט דן בפיצוי על דירת Booking בבניין בשיפוץ
• דרישה לפסול מועמד ש״ס בשל מועד התפטרותו מתפקיד ציבורי
• דוחות המדינה: קופת הפיצויים לנזקי מלחמה כמעט התרוקנה
• כתב אישום נגד מפיק בגין איומים וסחיטה של אדוה דדון