התובעת הצבאית הראשית לשעבר תעמוד בראש ההליכים נגד מחבלי הנוח'בה
ראש המטה הכללי של צה"ל, אייל זמיר, בחר בעורכת הדין זאנה מודזגברישווילי לעמוד בראש מערך ההעמדה לדין פלילי של המשתתפים במתקפת 7 באוקטובר. יותר מ־400 נאשמים צפויים לעמוד לדין בפני בית דין צבאי מיוחד בירושלים.
עיקרי הדברים
- •יותר מ־400 נאשמים לכאורה
- •בית הדין: בית דין צבאי מיוחד בירושלים
- •כתב האישום הראשון עשוי להיות מוגש במחצית הראשונה של שנת 2027
- •החוק אושר בכנסת במאי
- •הפרסום עודכן ב־26 באוקטובר 2026
- •עונש אפשרי: עונש מוות
מי תעמוד בראש התביעה
זאנה מודזגברישווילי שירתה בצה"ל במשך 22 שנה, בין היתר כשופטת צבאית, ובארבע השנים האחרונות לשירותה כיהנה כתובעת הצבאית הראשית. לאחר שחרורה למילואים בשנת 2013, היא בדקה מטעם משרד המשפטים תלונות של נחקרים נגד חוקרי שב"כ. לאחרונה היא חזרה לשירות מילואים ושימשה תובעת במשפטו של אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן בנובמבר 2023.
כיצד יאורגנו המשפטים
על פי החוק שאושר בכנסת במאי, התיקים יידונו בבית דין צבאי מיוחד בירושלים. המשפטים מתוכננים להתחלק לפי אתרי מעשי הטבח, ובהם בארי, ניר עוז ופסטיבל נובה. בכנסת נדונה גם האפשרות להגיש את כתב האישום הראשון במחצית הראשונה של שנת 2027.
אילו עונשים נקבעו
בית הדין המיוחד יהיה מוסמך לגזור על מורשעים, בין היתר, עונש מוות. החוק מתיר זאת לא רק בגין רצח, אלא גם בגין פשעים חמורים אחרים, ובהם אונס. נאשמים בעבירות שעונשן מוות לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות לשחרור אסירים.
מה עדיין אינו ידוע
המקור אינו מציין את שמו הרשמי ואת מספרו של החוק שהתקבל, וגם אינו מדווח אם הוגשו כתבי אישום נגד אדם כלשהו נכון למועד הפרסום. גם הרכב הנאשמים המדויק והמועד המדויק לתחילת המשפטים אינם מצוינים.
מה זה אומר בשבילך
עבור הנפגעים ומשפחות הקורבנות, משמעות הדבר היא שהתיקים נגד מי שלכאורה השתתפו במתקפת 7 באוקטובר יידונו באופן מרוכז ויקובצו לפי מקומות האירועים. החוק קובע משטר מחמיר במיוחד: אפשרות להטיל עונש מוות ואיסור לשחרר במסגרת עסקאות לשחרור אסירים נאשמים בעבירות שעונשן מוות. בשלב זה מדובר בהכנת המשפטים ולא בפסקי דין שניתנו.