ראש רשות המסים לשעבר הואשם בעבירות מס
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד עורך הדין ורואה החשבון שמעון כהן, ארבעה אנשים נוספים ושלוש חברות שבשליטתו של כהן. הפרקליטות טוענת כי הנאשמים השתמשו בנאמנויות פיקטיביות ובמסמכים כוזבים כדי להסתיר הכנסות, נכסים וחבויות מס.
עיקרי הדברים
- •בית המשפט: בית המשפט המחוזי בתל אביב
- •הנאשמים: חמישה אנשים ושלוש חברות
- •הלבנת ההון הנטענת: כ-50 מיליון שקלים
- •העסקה משנת 2018: 563.5 מיליון אירו
- •הכנסתו הנטענת של כהן: כ-8.45 מיליון אירו
- •מספר התיק והתאריך המדויק אינם מצוינים
מי מעורב בפרשה
הנאשם המרכזי הוא שמעון כהן, שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בחטיבה המקצועית של רשות המסים בישראל והיה חבר בהנהלת הרשות. יחד עמו הואשמו עובדת רשות המסים לשעבר אורלי טל, צבי שפץ, חיים סלטר ודוד אפל. כתב האישום הוגש גם נגד החברות "שמעון כהן, עורכי דין, בע״מ", "כהן פמילי אסטס בע״מ" ו"שמעון כהן, שירותי ניהול, בע״מ".
נאמנויות פיקטיביות ומסמכים כוזבים
לפי גרסת הפרקליטות, כהן יצר מצג שלפיו נכסים של לקוחות בחו״ל הוחזקו במשך שנים רבות בנאמנויות שהוקמו בידי תושבי חוץ. באחד המקרים נטען כי הנאמנות הומצאה בשנת 2016, וכי מסמך הנאמנות זויף כך שייראה כאילו נערך בשנת 2005; סלטר חתם עליו לכאורה תמורת 15 אלף דולר. במקרה אחר הוצגה נאמנות לפקיד השומה כאילו הייתה קיימת משנת 1990. לפי החשד, מנגנונים אלה נועדו לסייע בהסדרת הכנסות מחו״ל שלא דווחו ובהשגת שיעורי מס נמוכים משמעותית.
הכנסות והעברות בחו״ל
מקרה נפרד נוגע לעסקה משנת 2018 למכירת החזקות בחברה זרה תמורת 563.5 מיליון אירו. לפי כתב האישום, כהן קיבל כ-8.45 מיליון אירו בדמי תיווך ובתשלומים אחרים לחשבון בנק בשווייץ של חברה זרה שבשליטתו, אך לא דיווח על כך לרשויות המס. הפרקליטות טוענת גם כי כהן ואפל ערכו הסכמי הלוואה פיקטיביים כדי להעביר לאפל מיליוני שקלים באמצעות קרובי משפחתו, מבלי לחשוף את הכספים בפני המנהל המיוחד של נכסיו ובפני רשויות המס.
אילו אישומים הוגשו
לכהן מיוחסות, בין היתר, עבירות מס, סיוע לאחרים להתחמק ממס, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע בהסתרת נכסי חייב, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. לפי הפרקליטות, היקף הפעולות הנטענות להלבנת הון עומד על כ-50 מיליון שקלים. לנאשמים האחרים מיוחסים אישומים שונים בעבירות מס, זיוף, הסתרת נכסים ומעשי מרמה. שמות החוקים הספציפיים ומספרי הסעיפים אינם מצוינים במקור.
מה החליט בית המשפט
הכתבה מדווחת רק על הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב; החלטה שיפוטית או תוצאה סופית של ההליך אינן מצוינות במקור. עורכי דינו של כהן דחו את ההאשמות וטענו כי כתב האישום חסר בסיס ממשי ויקרוס בבית המשפט. גם מספר התיק והתאריך הקלנדרי המדויק של הגשת כתב האישום אינם מצוינים בפרסום.
מה זה אומר בשבילך
הפרשה מראה כי רשויות המס בודקות לא רק את עצם קיומה של נאמנות בחו״ל, אלא גם את מועד הקמתה, את המסמכים, את השליטה בפועל בנכסים ואת אמינות השווי המוצהר. השימוש בחברות זרות, בחשבונות בנק ובהסכמי הלוואה אינו פוטר כשלעצמו מהחובה לדווח על הכנסות ונכסים בישראל. בשלב זה מדובר בטענות הפרקליטות, ולא באשמה שנקבעה בידי בית המשפט.