קצין המודיעין של אוגדת עזה ערער על פיטוריו ועל פרסום שמו
סגן-אלוף אריה עמידרור, שעמד בראש מודיעין אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, ניסה באמצעות בית המשפט להמשיך בשירותו בצה״ל ולהותיר על כנו את איסור פרסום שמו. בית המשפט דחה את העתירה המינהלית, ובית המשפט העליון התיר לחשוף את זהותו.
עיקרי הדברים
- •העותר: סגן-אלוף אריה עמידרור
- •הדיון בעתירה: 22 ביוני
- •ההחלטה על ההדחה: 23 בנובמבר 2025
- •תחילת הליך הפיטורים: 14 בפברואר 2026
- •תגובת המדינה: 10 ביוני
- •מספר התיק אינו מצוין במקור
מה דרש הקצין
עמידרור טען כי הפסקת התחייבותו לשירות קבע הייתה שרירותית, מפלה ובררנית. לדבריו, מבין המפקדים הנושאים באחריות לאירועי 7 באוקטובר, רק הוא איבד בפועל את שירותו ואת זכויותיו הסוציאליות והפנסיוניות. הוא גם ביקש להותיר על כנו את איסור פרסום שמו.
המחלוקת בנוגע לחומרי המודיעין
הקצין טען כי היה הראשון שהבחין בהפסקת איסוף המידע לצורך הערכת יכולות חמאס, וכי הורה לנתח את תרגיליו. לגרסתו, החיילת ו׳ הכינה את החומר הרלוונטי בעקבות הנחיה זו, והערותיו נועדו להעמיק את הניתוח ולא להפחית מערכן של ההתרעות. נציגיו של עמידרור טענו גם כי לא נמסרו לו כל התחקירים והחומרים שעליהם ביסס סגן הרמטכ״ל את מסקנתו.
עמדת המדינה
הפרקליטות השיבה כי מדובר בהליך מינהלי ולא פלילי, וכי הקצין אינו זכאי לעיין בכל תחקירי צה״ל בנוגע ל-7 באוקטובר. לפי עמדת המדינה, מסקנת סגן הרמטכ״ל הצביעה על טעויות מקצועיות קונקרטיות, על ליקויים בפעילות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר ועל אחריות פיקודית לכך שמודיעין אוגדת עזה לא סיפק התרעה. המדינה טענה גם כי לדרישה להעביר את הדיון לקצין מילואים בכיר ועצמאי אין בסיס נורמטיבי, וכי היא מנוגדת לנוהל הצבאי שנקבע.
מה פסק בית המשפט
בית המשפט דחה את העתירה המינהלית והתיר לכנס ועדה מייעצת בעניין הפסקת התחייבותו של עמידרור לשרת בצה״ל. גם בקשותיו להמשיך בשירות ולשמור על אנונימיות נדחו בסופו של דבר. בעקבות פניית נציגי Ynet ו״ידיעות אחרונות״ ובדיקה של הצנזור הצבאי הראשי, שינתה המדינה את עמדתה בסוגיית הפרסום, ובית המשפט העליון התיר לחשוף את שמו של הקצין.
מה זה אומר בשבילך
הפרסום מראה כי החלטות כוח אדם בצה״ל עשויות לעמוד לביקורת במסגרת הליך מינהלי, אך בית המשפט מביא בחשבון את סמכויות הפיקוד הרחבות של הצבא בעיצוב שורותיו. בהליך כזה, לא בהכרח תינתן לחייל גישה לכל התחקירים הפנימיים, במיוחד אם הם כוללים חומרים צבאיים חסויים. גם איסור פרסום זהותו עשוי להיבחן מחדש בעקבות עמדת הצנזור ודיון שיפוטי נפרד.