← כל החדשות
זכויות

משפחת היימנוט קסאו עותרת נגד הסירוב להציב אוהל מחאה סמוך למשרד ראש הממשלה

הוריה של הילדה הנעדרת היימנוט קסאו והאגודה לזכויות האזרח בישראל הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהעירייה סירבה לאפשר הצבת אוהל מחאה למשך חודש סמוך למשרד ראש הממשלה. לטענתם, הסירוב מבוסס על חששות כלליים ומגביל באופן בלתי מידתי את חופש המחאה.

עיקרי הדברים

  • בית המשפט: בית המשפט המחוזי בירושלים
  • דווח כי העתירה הוגשה ב-17 בספטמבר 2026
  • תקופת המחאה המבוקשת: 23 בספטמבר–22 באוקטובר 2026
  • המיקום המוצע: הרחובות זוסמן וקפלן, ירושלים
  • הבקשה הוגשה לעירייה ב-15 בספטמבר ונדחתה ב-16 בספטמבר
  • המקור אינו מציין מספר תיק או פסק דין

המאבק המתמשך של המשפחה

היימנוט נעלמה ממרכז הקליטה בצפת, שבו התגוררה משפחתה, ב-25 בפברואר 2024, כשהייתה בת תשע. בעקבות זאת נערכו חיפושים נרחבים והחקירה הועברה ללהב 433, אך היא טרם נמצאה גם לאחר כשנתיים וחצי. הוריה, צביה ובנשי קסאו, ארגנו מחאות ציבוריות בדרישה להגביר את המאמצים לאיתורה.

סירוב העירייה

המשפחה ביקשה להציב אוהל מחאה בקריית הממשלה בירושלים מ-23 בספטמבר עד 22 באוקטובר 2026. לאחר ניסיונות קודמים לקבל אישור במקומות אחרים בירושלים, הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל ב-15 בספטמבר בקשה רשמית להצבת האוהל במקום סמוך למשרד ראש הממשלה, בצומת הרחובות זוסמן וקפלן. למחרת דחה היועץ המשפטי של העירייה את הבקשה, תוך ציון בעיות אפשריות הנוגעות לניקיון, לבטיחות ולנגישות, וכן הפרעה לשימוש הציבור באזור.

העתירה המשפטית

ההורים וארגון זכויות האזרח הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים וביקשו לקיים דיון דחוף. לטענתם, חופש המחאה הוא זכות חוקתית מן המעלה הראשונה, ואזורים הסמוכים למוסדות שלטון הם מקומות בעלי חשיבות רבה במיוחד למימושה. אף שהעירייה רשאית להסדיר אוהלים ומתקני מחאה אחרים המוצבים על קרקע ציבורית, נטען בעתירה כי כל הגבלה חייבת להגן על חופש הביטוי וההתאספות ולהישאר מידתית.

אין עדיין הכרעה שיפוטית

לדברי העותרים, העירייה לא הצביעה על מקור סיכון מסוים או על סכנה מוחשית הצפויה מאוהל זה, ובמקום זאת הסתמכה על חששות כלליים ועל מדיניות עירונית גורפת. לטענתם, העירייה לא איזנה בין אחריותה למרחב הציבורי לבין זכות ההורים לפנות למקבלי ההחלטות. המקור מדווח על הגשת העתירה, אך אינו מציין כי בית המשפט נתן בה פסק דין.

מה זה אומר בשבילך

המקרה עוסק בהיקף סמכותה של עירייה בישראל להסדיר מתקן מחאה ממושך במרחב ציבורי, במיוחד סמוך למשרדי הממשלה הלאומית. עבור אנשים מן השורה המבקשים להציב אוהל מחאה, המחלוקת מדגישה כי עיריות רשאיות לשקול ניקיון, בטיחות, נגישות ושימוש ציבורי, בעוד שניתן לתקוף הגבלות בטענה שאינן מידתיות אם הן מבוססות על חששות כלליים בלבד. טרם נקבע כלל מעשי, משום שהמקור אינו מדווח על החלטה שיפוטית.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות