כיצד הגבלת השכר משפיעה על גיוס מנהלים בבנקים בישראל

מדוע מנהלים עוזבים את הבנקים

ראש מערך הבנייה והנדל״ן בבנק לאומי, צחי ארצי, צפוי לעמוד בראש חברת האשראי החוץ־בנקאי ״נאוי גרופ״. עלות שכרו השנתית תעמוד על 4.6 מיליון שקל, לרבות מענק חתימה בסך 600 אלף שקל, בעוד שעלות שכרו של מנכ״ל לאומי, חנן פרידמן, בשנה שעברה עמדה על 4.4 מיליון שקל. איתמר פורמן עבר מבנק הפועלים ל״ישראכרט״, שם שכרו השנתי הצפוי, ללא מענק חתימה, יעמוד על 5.6 מיליון שקל, לעומת 4.3 מיליון שקל שקיבל מנכ״ל הפועלים, ידין ענתבי, בשנה שעברה.

כיצד בנויה ההגבלה

לפי התיאור במקור, החוק שהתקבל בשנת 2016 מגביל את שכרם של מנהלים בבנקים ובחברות ביטוח: הוא אינו רשאי לעלות על פי 35 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. גורמים במערכת הבנקאות טוענים כי בשל כך מצטמצמות אפשרויות הקידום והשכר לא רק של מנכ״לים, אלא גם של דרגי הביניים הניהוליים. נוסף על כך, לבנקים קשה יותר לגייס מומחים בכירים מבחוץ, משום שחברות פרטיות יכולות להציע להם שכר גבוה יותר.

האם נגרם נזק לבנקים

מחקר של ד״ר מיטל גרם רוזן מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסם כשנתיים לפני הכתבה, לא מצא הרעה בתוצאות הבנקים או שינוי בסיכונים שהם נוטלים לאחר הגבלת השכר. חמשת הבנקים הגדולים — לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי — סיימו את שנת 2025 ברווח מצרפי של 32 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של שנת 2026 הסתכם הרווח המצרפי שלהם ב־16 מיליארד שקל.

המחלוקת על ההשלכות ארוכות הטווח

מבקרי החוק סבורים כי השפעתו עוד עשויה להתברר: הבנקים כבר מתקשים לגייס מומחים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, וחלק מהפעילויות מועברות לחברות־בת שבהן מגבלת השכר אינה חלה. המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, מסכים כי ההוראה מעוותת את השוק, אך אינו סבור שהוכח נזק חמור ליכולתם של הבנקים לפתח מנהלים איכותיים. החוק אינו אוסר על מעבר בין מגזרים, אולם הפער בשכר המותר הופך הצעות חיצוניות לאטרקטיביות יותר.

חדשות משפטיות אחרונות

• פרשת אבישי הראל: הבריחה באוניית פאר והפציעה מירי שוטר
• הרשעות, כתבי אישום וחקירות נגד חברי הקואליציה: תמונת מצב
• אוניברסיטת קליפורניה תציע משרה לישראלית לאחר שנקבע כי הופלתה
• היועמ״שית מבקשת מבג״ץ להקפיא את חוק השידורים