צווי המעצר נגד נתניהו ופוטין מעמיקים את המשבר בבית הדין הפלילי הבין־לאומי

מדוע הופעלו לחצים על בית הדין הפלילי הבין־לאומי

לפי סקירה שפרסם גלובס בהסתמך על הוול סטריט ג'ורנל, מטרתם של צווי המעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הייתה להראות שגם מנהיגים רבי־עוצמה אינם נהנים מחסינות. אלא ששתי ההחלטות הללו הביאו את בית הדין לעימות עם ארצות הברית, רוסיה ומדינות נוספות. ממשל דונלד טראמפ הטיל עיצומים על נשיאת בית הדין הפלילי הבין־לאומי, טומוקו אקנה, ועל עבדאללה סאי, העומד בראש החקירה הנוגעת לישראל.

מדוע קשה ליישם את החלטות בית הדין

לבית הדין הפלילי הבין־לאומי אין כוח משטרה משלו, ולכן מעצרם של מבוקשים תלוי במדינות החברות באמנת רומא. פוטין ביקר במונגוליה ובטג'יקיסטן, שתיהן חברות בבית הדין, אך הוא לא נעצר. באירופה התעוררו גם ספקות בשאלה אם כל המדינות החברות יעצרו את נתניהו אם ייכנס לשטחן.

הבסיס המשפטי והמשבר המוסדי

בית הדין הפלילי הבין־לאומי הוקם מכוח אמנת רומא כדי להעמיד לדין בגין פשעים הכוללים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. לאחר שמונגוליה סירבה לעצור את פוטין, הדגישו השופטים את עצמאות בית הדין מהשפעתן של מדינות ואת פעולתו לטובת הקהילה הבין־לאומית. במקביל, ונצואלה וצ'אד הודיעו על פרישתן מאמנת רומא, ואילו העיצומים האמריקאיים כבר הקשו על עבודתו היומיומית של בית הדין הפלילי הבין־לאומי.

פגיעה נוספת באמון

הלחצים החיצוניים הוחרפו בשל משבר פנימי, לאחר שהתובע הראשי, כרים חאן, הושעה מעבודתו בעקבות טענות כי כפה את עצמו מינית על עובדת. לפי הכתבה, לאורך כל שנות קיומו הרשיע בית הדין הפלילי הבין־לאומי תשעה בני אדם בעבירות העיקריות של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וכולם היו ממדינות אפריקה. המקור אינו מדווח על ביטול צווי המעצר נגד נתניהו או פוטין, או על קבלת החלטה סופית בחקירות הנוגעות בדבר.

חדשות משפטיות אחרונות

• תצהיר לבג״ץ: אפליקציית הליכוד מאפשרת מעקב אחר נוכחות בקלפיות
• משפטנים ושופטים בדימוס מציעים פתרונות לסחבת במערכת המשפט