חופש הביטוי בבריטניה: מעצרים, גזרי דין והמחלוקת על פשעי שנאה

על מה נסובה המחלוקת

יאנג טוען כי הכללים הבריטיים הנוגעים למסרים הגורמים חרדה או מצוקה, וכן להסתה לשנאה, מובילים להתערבויות משטרתיות בלתי מוצדקות. לדבריו, המדיניות מיושמת באופן בלתי עקבי, וקבוצות מסוימות זוכות להגנה רבה יותר מצד המדינה מאחרות. זוהי עמדתו של משתתף בריאיון, ולא מסקנה של בית משפט.

מעצרים והרשעות

לפי הנתונים שהובאו בפרסום, בשנת 2023 בוצעו באנגליה ובוויילס 12,183 מעצרים מכוח שתי הוראות בחקיקה הבריטית בתחום התקשורת — יותר מ־30 ביום. 1,119 תיקים הסתיימו בגזר דין, כלומר כ־9%. המבקרים רואים בפער זה סימן לרף נמוך מדי להתערבות משטרתית; המקור אינו מציין את שמותיהן או את מספריהן של הוראות אלה.

התבטאויות, שנאה ואחריות פלילית

בכתבה הובא המקרה של לוסי קונולי, שלאחר רצח שלוש ילדות קראה לגירוש המוני של מהגרים והביעה נכונות להצית מלונות שבהם שוהים מבקשי מקלט. היא הודתה בפרסום חומר מתוך כוונה לעורר שנאה גזעית ונידונה ל־31 חודשי מאסר. במקרה אחר, ג'יימי מייקל כפר באישום של הסתה לשנאה גזעית, וחבר המושבעים זיכה אותו פה אחד לאחר כ־15 דקות של דיון.

״אירועי שנאה שאינם מהווים עבירה״

במשך שנים תיעדה משטרת אנגליה וויילס אירועי שנאה כביכול שאינם מהווים עבירה, גם כאשר לא התקיימו יסודותיה של עבירה פלילית. יאנג אמר כי מאז 2014 תועדו כ־250 אלף מקרים כאלה, וכי רישומים מסוימים היו עשויים להופיע בבדיקות מורחבות למשרות רגישות. משרד הפנים הבריטי הודה כי הנחיות לא ברורות הובילו למעורבות משטרתית מיותרת בעימותים רגילים ובמחלוקות ברשתות החברתיות; שרת הפנים שבאנה מחמוד הציעה רפורמה.

אנטישמיות והמשמעות לישראל

יאנג טוען כי לאחר 7 באוקטובר היה מספר פשעי השנאה נגד יהודים בבריטניה, בחישוב לנפש, גבוה פי עשרה ממספרם נגד מוסלמים, אולם המוסדות הבריטיים לא הקדישו לבעיה זו תשומת לב מספקת. המקור אינו מביא החלטה רשמית המאשרת הערכה זו. יאנג גם הזהיר את ישראל מפני הרחבת ההגבלות על חופש הביטוי, אך בריאיון לא דווח על שינויים כלשהם בחקיקה הישראלית.

חדשות משפטיות אחרונות

• מפקד תחנת משטרה הודה: חיפושים בעירום בעצורים נעשים בשגרה
• משרד המשפטים: דלף מידע על כ־21 אלף תלמידי חינוך מיוחד
• הרשות להגנת הפרטיות: משרד החינוך הפר חוק בדליפת מידע תלמידים