כ״ץ הורה על מעצרו המינהלי של עיתונאי לפני שחרורו
שר הביטחון ישראל כ״ץ חתם על צו מעצר מינהלי לשישה חודשים נגד העיתונאי הפלסטיני ראסם עוביידאת ממזרח ירושלים. הדבר אירע לאחר שבית המשפט סירב להאריך את מעצרו הפלילי בשל מחסור בראיות והתכוון לשחרר את העיתונאי.
עיקרי הדברים
- •העצור: ראסם עוביידאת
- •על ההחלטה חתם שר הביטחון ישראל כ״ץ
- •תקופת המעצר המינהלי: שישה חודשים
- •בית המשפט: בית המשפט המחוזי בירושלים
- •תאריך הפרסום: 13 באוקטובר 2026
- •מספר התיק והחוק שהוחל אינם מצוינים
מדוע נעצר העיתונאי
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של ראסם עוביידאת בחשד לחברות בארגון טרור. עוביידאת מתואר כעיתונאי פלסטיני בכיר ממזרח ירושלים. בכתבה לא מופיעים מספר תיק או תיאור מפורט של הראיות שהציגה המשטרה.
מה החליט בית המשפט
בית המשפט סירב להאריך את מעצרו הפלילי של עוביידאת והתכוון לשחררו בשל מחסור בראיות. בכיתוב לתמונה צוין כי הדיון התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים. הנוסח המדויק של החלטת בית המשפט ותנאי השחרור האפשרי אינם מובאים במקור.
החלטת שר הביטחון
לפני השחרור חתם ישראל כ״ץ על צו מעצר מינהלי, המאפשר להותיר את עוביידאת במעצר למשך שישה חודשים נוספים. לפיכך, המשך החזקתו במעצר הוסדר לא כהארכה של המעצר הפלילי, אלא כאמצעי מינהלי. המקור אינו מציין חוק או הוראה מסוימים שמכוחם הוצא הצו.
במה נבדלים שני ההליכים
המעצר הפלילי במצב המתואר היה קשור לחקירת חשד מסוים וחייב הארכה שיפוטית. הצו המינהלי אפשר להמשיך את ההחזקה במעצר לאחר שבית המשפט סירב להאריך את המעצר הפלילי. בכתבה לא דווח אם עוביידאת ערער על הצו ואם נערכה ביקורת שיפוטית נפרדת על המעצר המינהלי.
מה זה אומר בשבילך
הסיפור הזה מראה כי סירובו של בית המשפט להאריך מעצר פלילי אינו מוביל תמיד לשחרור מיידי: המדינה יכולה להפעיל מנגנון נפרד של החזקה במעצר מינהלי. לאדם הנמצא במצב דומה חשוב להבחין בין העילות וההליכים של מעצר פלילי ושל מעצר מינהלי, משום שהם מוסדרים ונבחנים בדרכים שונות.
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион