היועצת המשפטית לכנסת מבקשת מבג״ץ לדחות את העתירות בעניין העברות תקציביות
היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, אמרה כי בכינוס ועדת הכספים לצורך אישור העברות תקציביות ב־6 באוגוסט לא נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט. היא מבקשת מבית המשפט העליון לדחות את העתירות ואת הבקשה למתן צו ביניים; המקור אינו מציין החלטה של בית המשפט.
עיקרי הדברים
- •בית המשפט: בית המשפט העליון בישראל בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, בג״ץ
- •ההיתר לקיום הישיבה: 4 באוגוסט 2026
- •אישור ההעברות: 6 באוגוסט 2026
- •נדונו שש העברות מתוך 13 העברות שהתבקשו
- •הבסיס המשפטי: סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת
- •המקור לא ציין את מספר התיק או את הסכומים
על מה הוגשו העתירות
העתירות הוגשו נגד העברות תקציביות לגופים חרדיים, שאותן אישרה ועדת הכספים של הכנסת ב־6 באוגוסט, לאחר שהכנסת כבר יצאה לפגרה. המקור אינו מציין את זהות העותרים או את סכומי ההעברות.
מדוע הישיבה נחשבת חוקית
לפי עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת, אם ועדת ההסכמות דוחה בקשה לכנס ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הכנסת להתיר את קיום הישיבה במקרים מיוחדים, מכוח סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת. על בסיס זה בדיוק הותר ב־4 באוגוסט 2026 לדון בשש העברות תקציביות מתוך 13 העברות שהתבקשו מלכתחילה.
הנימוקים לדחיפות
יושב ראש הכנסת הביא בחשבון את עמדת גורמי הממשלה בנוגע לחשיבות ההעברות ולדחיפותן. בין הנימוקים שצוינו היו פתיחת שנת הלימודים, תשלום משכורות ותשלום חובות לספקים. גם הלשכה המשפטית של הכנסת הציגה את עמדתה בנוגע לשש ההעברות.
הטיעונים נגד התערבות בית המשפט
הכנסת ציינה כי היתרים דומים ניתנו גם במהלך פגרות בחירות קודמות: בתקופת כהונתה של הכנסת ה־24 התיר יושב ראש הכנסת לקיים שלוש ישיבות בעניין העברות תקציביות, לרבות העברות קואליציוניות, לאחר שוועדת ההסכמות דחתה את הבקשות. הלשכה המשפטית סבורה כי מדובר בהליך פרלמנטרי פנימי שבית המשפט אינו צריך להתערב בו. נוסף על כך, ההעברות עברו את מלוא ההליך הממשלתי, בחינה משפטית ממשלתית והליכים בוועדת הכספים; לפיכך, הכנסת יוצאת מנקודת הנחה שהן תואמות את כללי הריסון בתקופת בחירות.
מה זה אומר בשבילך
המחלוקת נוגעת להיקף שיקול הדעת של ועדות הכנסת בקבלת החלטות תקציביות במהלך הפגרה, ובייחוד בתקופת בחירות. מבחינת אזרחים ומוסדות התלויים במימון ממשלתי, תוצאת ההליך בבית המשפט עשויה להשפיע על יציבותן של העברות אלה ועל האפשרות להקפיאן בשל השגות פרוצדורליות. עם זאת, המקור מציג רק את עמדת הכנסת ולא החלטה של בית המשפט העליון.