משפטן קרא להכיר בהתארגנויות יהודיות קיצוניות כארגוני טרור

הרקע לפרסום

ליבמן מפנה לדיווחים על האירועים בכפר ג׳אלוד, שם יותר ממאה משתתפים, לפי תיאורו של המחבר, מנעו ממשפחה פלסטינית לשוב לביתה בהתאם לפסק דין של בג״ץ. דווח על חסימת כבישים, תקיפות נגד כוחות הביטחון, חיילים שנפצעו, נזק לכלי רכב מבצעיים והצתת בתים ורכוש פלסטיניים.

במי מאפשר החוק להכיר כארגון טרור

לפי חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, מדובר בחבר בני אדם מאורגן ומתמשך המבצע מעשי טרור או פועל במטרה לבצע אותם. החוק חל גם על מסגרות שאינן מבצעות מעשים כאלה בעצמן, אך מסייעות באופן ממשי ושיטתי לארגון טרור או מממנות אותו. היררכיה נוקשה והרכב קבוע אינם הכרחיים, אולם אין די בקבוצה ספונטנית וחד־פעמית.

כיצד מתקבלת ההחלטה

שר הביטחון רשאי להכריז הכרזה זמנית בעקבות פנייה של ראש שב״כ או של ראש רשות ביטחון אחרת, בכפוף לחוות דעתו של ראש שב״כ ולהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן הארגון רשאי להשמיע את טענותיו בפני ועדה מייעצת בת שלושה חברים בראשות שופט בדימוס. לאחר בחינת המלצות הוועדה, שר הביטחון רשאי להפוך את המעמד לקבוע.

אילו השלכות מציע המחבר להפעיל

מעמד של ארגון טרור מטיל אחריות פלילית, בין היתר, בגין חברות, מילוי תפקיד פעיל או ניהולי, העברת רכוש, מתן שירותים או העמדת אמצעים, ובנסיבות מסוימות — בגין הבעת תמיכה פומבית. הוא גם מאפשר להקפיא תרומות ולחלט רכוש המשמש את הארגון, לרבות כלי רכב. לדעת ליבמן, הדבר עשוי לאפשר העמדה לדין בגין חברות ופעילות שהוכחו, בלי צורך להוכיח את השתתפותו של אדם בתקיפה מסוימת.

זוהי הצעה, לא החלטה שהתקבלה

המחבר סבור כי אופייה ההמוני והמתואם של הפעולה המתוארת עשוי להצביע על קיומו של חבר בני אדם מאורגן, אך אינו טוען כי התנאים המשפטיים כבר הוכחו. כתקדים הוא מציין את ההכרזה על תנועות ״כך״ ו״כהנא חי״, על הסתעפויותיהן ונגזרותיהן, כארגון טרור בשנת 1994; לדבריו, היא עדיין בתוקף. המקור אינו מדווח על פתיחת הליך רשמי נגד קבוצות חדשות כלשהן.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ ידון במעצרי פלסטינים בידי חיילים בגדה המערבית
• העובדים הסוציאליים מחרימים פיילוט שירותים לאנשים עם מוגבלות