מנדלבליט סיפר לבית המשפט על הדלפות ועל פעולות החוקרים
במשפטו של בנימין נתניהו העיד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, על הדלפות לכאורה מהפרקליטות ומהמשטרה. הוא גם הצהיר כי בזמן אמת לא ידע על קשריו האישיים של חוקר בכיר, שלדעתו היה ראוי להרחיקו מהעיסוק בתיקים הקשורים.
עיקרי הדברים
- •העד: אביחי מנדלבליט
- •הנאשם: בנימין נתניהו
- •השופט בדיון: משה בר-עם
- •פרקליט ההגנה: עמית חדד
- •ההליכים שהוזכרו: תיק 2000 ותיק המעונות
- •המקור אינו מציין החלטה שהתקבלה בעקבות הדיון
חשדות להדלפות
מנדלבליט מסר כי חשד בשני אנשי פרקליטות ומשטרה בהעברת מידע. לדבריו, ייתכן שהמטרה הייתה להפעיל עליו לחץ כדי שיאשר לקדם את החקירה נגד ראש הממשלה. לשאלת השופט משה בר-עם אם נכנע ללחץ, השיב העד כי להפך, הוא פעל בזהירות רבה.
קשרי המשטרה עם העיתונאי
פרקליטו של נתניהו, עמית חדד, הזכיר כי מנדלבליט ביקש מהמשטרה להפסיק את הקשר עם העיתונאי בן כספית. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אישר זאת והסביר כי התעוררה אצלו תחושה שהעיתונאי מכוון את פעולות המשטרה, ולא שהמשטרה מנהלת את החקירה באופן עצמאי. מנדלבליט אמר גם כי מאוחר יותר נודע לו על אפשרות שנהגיו של ראש הממשלה העבירו מידע לעיתונאים, אך הוא אינו זוכר מתי בדיוק נודע לו על המקורות.
שיחות עם התקשורת
ההגנה הציגה פרסום שכלל פרטים מישיבה פנימית בפרקליטות. מנדלבליט הסביר כי הוא עצמו קיים שיחת רקע עם עיתונאית, בתיאום עם דוברו. לדבריו, קשרים כאלה מותרים אם מסבירים לעיתונאים את התהליך, בלי לנתח עדויות וראיות מסוימות.
קשריו של החוקר הבכיר
מנדלבליט אישר כי בזמן אמת לא דווח לו על קשריו של החוקר הבכיר אבי רוטנברג עם ג'ודי ניר מוזס, שהייתה מסוכסכת עם שרה נתניהו. רוטנברג ביצע פעולות חקירה והכין חומרים בתיק 2000 ובתיק המעונות נגד רעיית ראש הממשלה. מנדלבליט הודה כי המצב היה בעייתי ואמר שייתכן שהיה ראוי להוציא את החוקר מהעיסוק בתיקים; לדבריו, היה צריך לדווח לו על הנסיבות האלה.
מה החליט בית המשפט
המקור מתאר את עדות העד ואת שאלות ההגנה, אך אינו מדווח על החלטה כלשהי של בית המשפט בעקבות הדיון הזה. כמו כן, הכתבה אינה מציינת את מספר התיק, את שמו המלא של בית המשפט, את התאריך המדויק של הדיון או את הוראות החוק שיושמו.
מה זה אומר בשבילך
העדות נוגעת בסוגיות של עצמאות החקירה, קשרי רשויות אכיפת החוק עם כלי התקשורת וניגוד עניינים אפשרי של חוקר. עבור אזרחים מן השורה, הדבר ממחיש כי ההגנה יכולה להעלות בפני בית המשפט שאלות בנוגע לאופן איסוף החומרים ולהתנהלותם של המשתתפים בחקירה, אולם עצם הדיון בהפרות עדיין אינו מעיד שבית המשפט קבע כי הן הוכחו או שינה את תוצאת המשפט.