העירייה נשאה באחריות להטרדה גם ללא כפיפות ישירה

מה קרה

עובדת שהתקבלה בשנת 2012 לעבודה כמנקה בתאגיד עירוני טענה כי מנהל אגף בעירייה הציע לסדר לה עבודה בתמורה לקיום יחסי מין באופן קבוע. אותו מנהל ייצג במקביל את העירייה בדירקטוריון התאגיד. בית הדין האזורי קיבל את גרסת העובדת וקבע כי לבכיר הייתה השפעה ממשית על מעמדה התעסוקתי וכי הוא ניצל יחסי מרות.

מדוע העירייה נמצאה אחראית

בית הדין הארצי הבהיר כי חובותיו של מעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית אינן חלות רק כלפי עובדיו הישירים. ההגנה משתרעת על כל אדם שעובד או בעל תפקיד שמינה המעסיק עלולים להטריד במסגרת יחסי עבודה. אחריות העירייה אינה נובעת ממעורבות ישירה בהטרדה, אלא מאי־נקיטת אמצעי המניעה הנדרשים.

אילו ראיות היו חסרות

העירייה לא הוכיחה כי בתקופת ההטרדה — בשנים 2012–2015 — נקטה אמצעי מניעה סבירים. העדה מטעמה מונתה לאחראית על יישום החוק רק בשנת 2021, והמסמכים שהוצגו התייחסו לתקופה שהחלה בשנת 2020. לא הובאו ראיות להדרכות שנערכו באותה עת, לרבות למטריד, ובעל התפקיד האחראי בתקופה הרלוונטית לא זומן לעדות.

הפיצויים ותוצאת הערעור

על העירייה לשלם לעובדת פיצוי בסך 50,000 שקלים והוצאות משפט בסך 7,500 שקלים. בית הדין דחה גם את ערעורו של המנהל לשעבר והותיר על כנו את הפיצוי בסך 600,000 שקלים שבו חויב, בתוספת הוצאות בסך 25,000 שקלים. היחסים סווגו כהטרדה מינית מתמשכת במתכונת של "שירות תמורת שירות"; גם יוזמה אפשרית מצד העובדת אינה שוללת כשלעצמה ניצול לרעה של יחסי מרות.

חדשות משפטיות אחרונות

• בני 13 ו-14 חשודים באונס ובפציעת ילדה בשרון
• לקוח בנק הואשם בדקירת עובדת בסניף ביפו
• צה״ל הדיח מפקד בעקבות תפילה עם מתנחלים בקוסרה
• גוטליב חוששת מאובדן החסינות על רקע כתב האישום נגדה