התיקים הפליליים סביב יועציו ומקורביו של בנימין נתניהו
בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו כמה עובדים לשעבר ובהווה מעמד דיוני שונה — מחקירה באזהרה ועד כתב אישום. הכתבה של זמן נקודה סי־או נקודה איי־אל מרכזת מידע על כמה חקירות והליכים משפטיים נפרדים, ואינה מדווחת על תיק אחד נגד לשכת ראש הממשלה.
עיקרי הדברים
- •פרסום המקור: 5 באוקטובר 2026
- •פלדשטיין ואוריך נאשמים בפרשת בילד
- •אוריך צורף לכתב האישום ב־11 ביוני 2026
- •ברוורמן: כתב אישום בכפוף לשימוע, מאי 2026
- •איינהורן הוכרז כנמלט בינואר 2026
- •פיצוי למני נפתלי בסכסוך עבודה: 155,000 שקלים
פרשת בילד והפגישה הלילית
נגד אלי פלדשטיין ויונתן אוריך הוגשו כתבי אישום בפרשת המסמך הסודי שפורסם בעיתון הגרמני בילד; אוריך צורף לכתב האישום ב־11 ביוני 2026. נגד פלדשטיין ונגד חייל מילואים ביחידת ביטחון המידע של אגף המודיעין הוגשו כתבי אישום כבר ב־21 בנובמבר 2024. לפי גרסת הפרקליטות, ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן גילה על החקירה הסודית ונפגש עם פלדשטיין בלילה; ברוורמן עצמו הכחיש את גרסתו של פלדשטיין. במאי 2026 דווח על כוונה להגיש כתב אישום נגד ברוורמן בכפוף לשימוע.
חקירות נוספות
ברוורמן נחקר גם באזהרה בחשד שניסה לשנות בפרוטוקול את שעת השיחה של נתניהו עם המזכיר הצבאי בבוקר 7 באוקטובר — מ־06:40 ל־06:29. הוא טען שתיקן טעות, משום ששיחה מוקדמת יותר אכן התקיימה ב־06:29; ביולי 2025 העבירה המשטרה את החומרים לפרקליטות, אך המקור אינו מציג החלטה שפורסמה בנוגע לאירוע זה. אוריך ופלדשטיין מופיעים גם כחשודים בפרשת ״קטרגייט״, ואוריך הודה שקיבל כסף מקטר וטען כי התשלום נגע לעבודה הקשורה לגביע העולם בכדורגל.
נמלט וחקירת פקידה
יועץ הבחירות לשעבר ישראל איינהורן הוכרז כנמלט בינואר 2026. בשל אי־שובו לישראל, ב־15 במאי 2026 הוקפא ההליך בתיק שעניינו ההטרדה לכאורה של עד המדינה שלמה פילבר. דרורית שטיינמץ, שכיהנה בעבר כממלאת מקום מנכ״לית משרד ראש הממשלה, נחקרה באזהרה בינואר 2026 בפרשת מאי גולן; תגובתה לחשדות שהוצגו לה לא נמצאה במקור.
עדי מדינה ומשמעות המעמדות
שלושה ממקורביו לשעבר של נתניהו — ארי הרו, שלמה פילבר וניר חפץ — חתמו על הסכמי עד מדינה במשפטו של ראש הממשלה. מעמד זה משמעו שיתוף פעולה עם החקירה, אך כשלעצמו אינו מוכיח את אשמתם של אחרים. בדומה לכך, חקירה באזהרה, חשד, כוונה להגיש כתב אישום לאחר שימוע וכתב אישום שכבר הוגש הם שלבים שונים בהליך הפלילי ואינם שקולים להרשעה.
מה זה אומר בשבילך
עבור תושבי ישראל, הכתבה מראה כי אזכור פומבי של אדם בחקירה עדיין אינו מעיד על הרשעתו: חשוב להבחין בין עד, חשוד, נחקר באזהרה ונאשם. כוונה להגיש כתב אישום לאחר שימוע גם מותירה לאדם אפשרות להציג את טענותיו לפני החלטתה הסופית של הפרקליטות. המקור אינו מדווח על הרשעות בפרשות המתוארות של בילד, ״קטרגייט״ והפגישה הלילית.