כללים חדשים מרחיבים את האחריות לבטיחות באתרי בנייה

על מי ישפיעו השינויים

עד כה, האחריות העיקרית לבטיחות הוטלה על מנהל העבודה ועל מבצע הבנייה. הכללים החדשים כוללים במעגל האחראים גם את מזמין העבודה — שיכול להיות חברה פרטית, ציבורית או ממשלתית. בעבודות הטעונות היתר, בעל ההיתר נחשב למזמין, ואילו בעבודות שאינן כפופות לדרישה כזו — בעל הנכס.

החובות החדשות של המזמין

לפני תחילת העבודות, על המזמין להבטיח הכנה ואישור של תוכנית בטיחות, להגדיר בחוזה את המשאבים הדרושים לביצועה ולמנות מפקח בטיחות מטעמו. לאחר מכן יינתן למבצע אישור בכתב להתחיל בעבודות או להמשיך בהן. באתרים גדולים נדרש המבצע גם למנות מנהל אתר לצורך בקרה תקופתית על סיכונים.

אי אפשר פשוט להעביר את האחריות לקבלן

תנאי בחוזה שלפיו הקבלן בלבד אחראי לבטיחות כבר אינו מכסה את מלוא חובותיו של המזמין. חברות ומנהליהן יידרשו להוכיח שקיימים מנגנונים קבועים של בקרה, דיווח ותיקון הפרות, ולא רק שמונו בעלי תפקידים. כאשר מתקבל דיווח על סיכון בלתי קביל, על החברה להבטיח תגובה ואישור בכתב בתוך 48 שעות.

קשיי יישום

הכללים חלים גם על פרויקטים שכבר מתבצעים, ולכן ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש חוזים שנחתמו בעבר או להוסיף להם הוראות. משפטנים מצביעים גם על אי־ודאות לגבי פרויקטים מסוימים שאינם טעונים היתר בנייה ועל קשיים באכיפה מינהלית כלפי מזמיני עבודה. צפוי מחסור במפקחי בטיחות מוסמכים, וההוצאות השנתיות המשוערות של יזם עשויות להגיע ל־250,000 שקלים, בהתאם לפרויקט.

הסיבה לרפורמה

השינויים התקבלו על רקע מספר רב של תאונות בענף הבנייה. לפי נתוני ארגון „קו לעובד”, עד סוף ספטמבר 2026 נפגעו באתרי בנייה 238 בני אדם, ובהם 30 הרוגים. מדובר ביותר ממחצית מ־55 ההרוגים בכל תאונות העבודה באותה תקופה.

חדשות משפטיות אחרונות

• החוק שעשוי להוציא את נתניהו מהמרוץ מעורר מאבק פוליטי
• ליברמן קורא להעביר את ״חוק הנאשם״ לפני בחירות חוזרות