רק מחצית מהקלפיות בישראל נגישה לאנשים עם מוגבלות

מדוע נוצרה הבעיה

הקלפיות מוצבות במבני ציבור קיימים. לפי ועדת הבחירות המרכזית, מבנים חדשים עומדים בדרך כלל בדרישות הנגישות המודרניות, אך לא בכל מקום קיימים מבנים מתאימים. המלחמה סיבכה את המצב עוד יותר: כמה ממבני הציבור שבהם תוכנן להציב קלפיות ניזוקו.

קלפיות בבתי אבות

הסדר זמני שהונהג בתקופת מגפת הקורונה אפשר לפתוח קלפיות מיוחדות בבתי אבות ובמוסדות לדיור מוגן, והקל על הצבעתם של כ־30 אלף קשישים. ועדת החוקה של הכנסת החליטה שלא להאריך אותו. לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ, פנתה ועדת הבחירות המרכזית למוסדות, ו־186 בתי אבות הסכימו להציב קלפיות, אולם מספרן יהיה קטן יותר משהיה בתקופת ההסדר הקודם.

סיוע ממתנדבים

המיזם האזרחי "מלווים לבחירות" מקשר בין קשישים ואנשים עם מוגבלות בניידות לבין מתנדבים המוכנים להסיע אותם לקלפי. במיזם נרשמו כ־5,200 מתנדבים, רובם המכריע עם כלי רכב; לחלקם יש כלי רכב המותאמים לכיסאות גלגלים. המיזם מתמקד בעיקר באנשים שאינם מתגוררים בבתי אבות או במוסדות ייעודיים.

מה קובעים כללי הנגישות

בוחר שהקלפי שאליה הוא משויך אינה נגישה יכול להשתמש בקלפי הנגישה המיוחדת הקרובה ביותר. נציג ארגון "נגישות ישראל" ציין כי החובה להנגיש מבני ציבור מעוגנת בחוק כבר 20 שנה, אך הנגשת מחצית מהקלפיות אינה מספיקה. ועדת הבחירות המרכזית מסרה גם כי היא פועלת להנגשת המידע באופן נוח יותר ולהדרכת הצוותים בנוגע להכנסת כלבי שירות ולשימוש בתעודות המקנות פטור מהמתנה בתור, לרבות עבור אנשים עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית.

חדשות משפטיות אחרונות

• נושים תבעו את פטריק דרהי בעקבות ארגון מחדש של חובות
• מחלוקת על חובת שב״כ לאבטח את ראשי המפלגות
• נתניהו הגיש תביעת דיבה נגד ״הארץ״ בעקבות פרסום על התרעה
• ריקו שירזי צפוי להשתחרר לאחר כעשור בכלא