← כל החדשות
זכויות

המפלגות חלוקות בדעתן בנוגע לתוקפה המשפטי של מגילת העצמאות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26 בדק אתר ynet אם המפלגות מוכנות להעניק למגילת העצמאות תוקף משפטי מחייב ולשנות את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. אין עמדה אחידה: יש המציעות להפוך את המגילה לבסיס לחוקה עתידית, ואחרות רואות בה מסמך היסטורי בלבד.

עיקרי הדברים

  • •הנושא: מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות
  • •הגוף: הכנסת ה-26
  • •חוק היסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
  • •החוק המוצע: חוק יסוד: החקיקה
  • •חמש מפלגות לא הציגו עמדה
  • •תאריך הפרסום במקור לא צוין

במה דנות המפלגות

מגילת העצמאות מעגנת את תפיסתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך כשלעצמה אינה חוקה. המפלגות התבקשו להשיב אם יש להעניק לה מעמד מחייב, להשתמש בה כבסיס לחוקה עתידית ולשנות את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. שאלה נפרדת עסקה בסתירה אפשרית בין אופייה היהודי של המדינה לבין אופייה הדמוקרטי.

התומכים בעיגון חוקתי

מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט מציעה להפוך את מגילת העצמאות לפרק המבוא של החוקה ולחוקק את חוק יסוד: החקיקה, שיגדיר את חלוקת הסמכויות בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט. "ישראל ביתנו" תומכת בחוקה מלאה שתחליף את חוקי היסוד, תכלול את המגילה כבסיס נורמטיבי ותאושר במשאל עם. "הדמוקרטים" מבקשים להעניק תוקף חוקתי מחייב לשוויון, לחופש הביטוי ולחופש הדת; רע"ם תומכת במעמד מחייב למגילה ובעיגון מפורש של השוויון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

גישה זהירה וחיפוש אחר איזון

"ישר!" רואה בהכרה בערכי המגילה תנאי להקמת ממשלה, אך מאפשרת שלא לעגנם ישירות בחוקה אלא לקבוע הוראת הפניה, בדומה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המפלגה מציעה גם להקים קבוצה יהודית-דרוזית ובין-מגזרית משותפת לצורך הכנת תיקון לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. "כחול לבן" מאפשרת עיגון מחייב רק במסגרת רפורמה חוקתית רחבה והסכמה לאומית, בלי להעניק עדיפות קבועה לא ליסוד היהודי ולא ליסוד הדמוקרטי.

המתנגדים למעמד מחייב

"עוצמה יהודית" מגדירה את המגילה כמסמך היסטורי, מוסרי ומכונן חשוב, אך לא כחוקה, ומציבה בראש סדר העדיפויות את זהותה הלאומית היהודית של המדינה. גם "הציונות הדתית" רואה במגילה טקסט היסטורי ולא משפטי, וחוששת שמעמד מחייב שלה ירחיב יתר על המידה את חופש הפרשנות השיפוטית; "זהות", המתמודדת עמה באותה רשימה, הצהירה על בכורה בלתי מותנית של אופייה היהודי של המדינה. "הרשימה המשותפת" תומכת בחוקה ובשוויון מלא, אך מתנגדת למתן תוקף משפטי למסמך שאינו מבטיח לאוכלוסייה הערבית שוויון אזרחי ולאומי מלא.

לא כולן השיבו

"הליכוד", ש"ס, "יהדות התורה", "מילואימניקים – זליכה" ו"עמך ישראל" לא השיבו לשאלות ynet. הכתבה משקפת את עמדות המפלגות לקראת הבחירות, ולא חוק שהתקבל או החלטה שיפוטית. המקור אינו מציין הצעות חוק מסוימות, מועדי הצבעה או את תוצאתה הסופית של הרפורמה.

מה זה אומר בשבילך

לעת עתה לא השתנו מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות והחקיקה הקיימת: מדובר רק בתוכניות של המפלגות. אם אחת היוזמות תהפוך לחוק או לחלק מחוקה, הדבר עשוי להשפיע על ההגנה על השוויון ועל זכויות יסוד אחרות, וכן על סמכויות הכנסת, הממשלה ובתי המשפט. ההשלכות המעשיות יהיו תלויות בנוסח הסופי ובאופן אישור הרפורמה.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות