בפורטוגל דרשו לחקור איומים נגד דוקטורנט ישראלי
משרד ההשכלה הגבוהה של פורטוגל ביקש מהתובע הכללי לפתוח בחקירה פלילית בעקבות תלונותיו של בר הראל, דוקטורנט באוניברסיטת קוימברה. הסטודנט, המחזיק באזרחות ישראלית, אמריקאית ופורטוגלית, דיווח על כתובות אנטישמיות, איומים ברצח ותקיפה פיזית לכאורה.
עיקרי הדברים
- •המתלונן: בר הראל, דוקטורנט באוניברסיטת קוימברה
- •תקופת האירועים הנטענים: יולי 2024 עד מאי 2026
- •החלטת נציב תלונות הציבור: מרץ 2026
- •המכתב הרשמי של הממשלה: 22 במאי
- •סכום הדרישה שעליו דיווחה האוניברסיטה: 3 מיליון אירו
- •מספר התיק ותאריך פתיחת החקירה לא צוינו
על מה התלונן הסטודנט
לפי התלונה, מיולי 2024 ועד מאי 2026 הופיעו בכמה פקולטות באוניברסיטה כרזות, מדבקות וכתובות גרפיטי נגד יהודים, ישראלים וציונים. עוד דווח על דגלי חיזבאללה, חומרים התומכים בחמאס וכרזה שכינתה את יחיא סינוואר גיבור. הראל טוען כי קיבל איומים אישיים, לרבות איחול ל״שואה שנייה״ למשפחתו, וכי הותקף בשל דגל ישראל קטן על תיק הגב שלו. בעקבות האירועים הללו הוא עזב את לימודי הדוקטורט בהנדסת מחשבים.
אילו פעולות דרשו הרשויות
משרד ההשכלה הגבוהה העביר פנייה לתובע הכללי של פורטוגל, אמאדאו גרה, וכן ליחידה המרכזית לחקירות פליליות ולפרקליטות מחוז קוימברה. במסמך מפורטות עבירות אפשריות: אפליה והסתה לשנאה ולאלימות, האדרה פומבית של ארגון טרור, איומים ופגיעה בשלמות הגוף. זהות המפרים לכאורה עדיין אינה ידועה. המקור אינו מדווח על תוצאות החקירה או על הגשת כתבי אישום.
הטענות נגד האוניברסיטה
במרץ 2026 קבע נציב תלונות הציבור של פורטוגל כי האוניברסיטה הפגינה פסיביות ניכרת ולא נקטה צעדים כדי למנוע את המתרחש או להפסיקו. להערכת הנציב, האיום בתביעה משפטית במקרה של פרסום הדברים פגע אף הוא בזכויות היסוד של הסטודנט. האוניברסיטה דחתה את הטענה כי לא פעלה, ומסרה שהציעה תמיכה פסיכולוגית ותמיכה אחרת, אך לטענתה התלונות לא כללו מידע שאפשר לאמת אותן.
עמדות הצדדים
האוניברסיטה מסרה כי הכרזות שהוזכרו לא נמצאו בשטח הקמפוס וכי היא עצמה פנתה לרשויות המוסמכות. עוד טענה כי הסטודנט דרש תשלום של שלושה מיליון אירו בתמורה לוויתור על המשך ההליכים; האוניברסיטה דחתה דרישה זו. שגרירות ישראל בפורטוגל בירכה על ההחלטה לחקור וקראה לבדוק מקרים אחרים של אנטישמיות שהובאו בעבר לידיעת הרשויות.
מה זה אומר בשבילך
עבור ישראלים ויהודים הלומדים מחוץ לישראל, המקרה הזה מראה כי איומים וחומרים מפלים עשויים להיבחן לא רק בידי הנהלת מוסד הלימודים, אלא גם בידי רשויות האכיפה הפלילית במדינה. לפרטים קונקרטיים על המקום, המועד, המעורבים והראיות לאירוע עשויה להיות חשיבות רבה. עצם פניית הרשויות לתביעה עדיין אינה מעידה על קביעת אשמה או על הגשת כתבי אישום.