הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונש על שוד אישה בת 87
פרקליטות המדינה פנתה לבית המשפט העליון בערעור על העונש שנגזר על זיו חן בגין שוד אלים של אישה קשישה ברמת גן. עליו לרצות 35 חודשי מאסר, אולם המדינה סבורה כי תקופה זו והפיצוי לנפגעת אינם הולמים את חומרת העבירה ואת השלכותיה.
עיקרי הדברים
- •המורשע: זיו חן, בן 38
- •העבירה: 31 במאי 2025, רמת גן
- •נגזרו: 35 חודשי מאסר
- •פיצוי: 5,000 שקלים
- •שווי השרשרת: כ-3,500 שקלים
- •מספר התיק ומועד הגשת הערעור אינם מצוינים במקור
כיצד אירע השוד
ב-31 במאי 2025 הבחין זיו חן, בן 38, ברחוב ביאליק 83 ברמת גן באישה בת 87 שהלכה באיטיות בעזרת מקל. לאחר שווידא שאין איש בסביבה, הוא התקרב אליה מאחור ותלש בכוח מצווארה שרשרת זהב עם תליון, בשווי של כ-3,500 שקלים. האישה נפלה ארצה, נחבלה וסבלה מכאבים, ואילו חן נמלט; עוברי אורח סייעו לה לקום.
גזר דינו של בית המשפט המחוזי
חן הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט דחה את טענת ההגנה שלפיה התקיפה הייתה ספונטנית וקבע מתחם ענישה של 24 עד 40 חודשי מאסר, אף שהפרקליטות ביקשה מתחם של 42 עד 66 חודשים. על חן נגזרו 30 חודשי מאסר, וכן הופעל בחלקו מאסר על תנאי קודם: חמישה חודשים נוספו לעונש החדש, וחמישה חודשים נוספים נקבע כי ירוצו בחופף לו. תקופת המאסר הכוללת עמדה על 35 חודשים; נוסף על כך הוטלו 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת בסך 5,000 שקלים.
מדוע המדינה דורשת עונש חמור יותר
לפי הפרקליטות, לחן עשר הרשעות קודמות, בעיקר בעבירות אלימות ורכוש, ובמצטבר הוא ריצה יותר מ-13 שנות מאסר. בעבר הוא כבר הורשע בגניבה דומה של שרשרת מצווארה של אישה קשישה, ואת העבירה החדשה ביצע בעת שהיה אסיר משוחרר על תנאי וכאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. המדינה מציינת גם כי העונש המרבי על שוד הוא 14 שנות מאסר, ואילו העונש שהוטל הוא פחות מחמישית מתקופה זו. לעמדת התביעה, ככלל יש לצרף את המאסר על תנאי שהופעל לעונש החדש, בעוד שריצוי בחופף הוא חריג.
ההשלכות על הנפגעת ומצב הערעור
לפי התסקיר בעניינה של הנפגעת, לאחר התקיפה הפכה האישה, שהייתה קודם לכן עצמאית, למי שחוששת לצאת מביתה ללא ליווי, נשארת במיטה לעיתים קרובות יותר בשל כאבים ומגבלות תנועה וחווה חוסר אונים וחרדה. לתכשיט היה לא רק ערך חומרי אלא גם ערך אישי: האישה הביאה אותו מעיראק. הפרקליטות סבורה כי פיצוי בסך 5,000 שקלים אינו משקף את ההשלכות הגופניות והנפשיות של התקיפה. בית המשפט העליון טרם הכריע אם להותיר את גזר הדין על כנו או להחמירו; תוצאת הדיון אינה מצוינת במקור.
מה זה אומר בשבילך
הערעור מלמד כי בקביעת העונש מובאים בחשבון לא רק שווי הרכוש שנגנב והחבלות הישירות, אלא גם גיל הנפגעת, אובדן עצמאותה, הרשעות קודמות וביצוע העבירה בעת שחרור על תנאי. בית המשפט העליון עשוי גם לבחון אם היה מוצדק לקבוע שחלק מהמאסר על תנאי שהופעל ירוצה בחופף לעונש החדש. כל עוד לא ניתנה הכרעה בערעור, העונש אינו נחשב כמוחמר.