← כל החדשות
זכויות

דיסקבר-טק הואשמה בשימוש בפרסום מקוון לצורכי מעקב

סיטיזן לאב וקונפיאנט טוענות כי חברת הפרסום הישראלית דיסקבר-טק השתמשה בפרסום דיגיטלי כדי לאסוף נתונים על משתמשים ולסייע בהפצת תוכנות ריגול. גוגל, פלטפורמת הפרסום Beeswax של קומקאסט ו-IAB Europe הודיעו כי חסמו את החברה או השעו את פעילותן עמה.

עיקרי הדברים

  • •פרסום גלובס: 15 באוקטובר 2026
  • •דיסקבר-טק נוסדה בשנת 2020
  • •נטען כי נפרצו 45 מחשבים של אל-ג׳זירה
  • •חשיפה: יותר מ-120 אלף אתרים וכ-75 אלף יישומונים
  • •לפחות 10 מיליון מודעות ביום — הערכת קונפיאנט
  • •פסק דין או מספר תיק אינם מצוינים במקור

מהות ההאשמות

לפי דוחות שפרסמו בתיאום סיטיזן לאב והחברה האמריקאית קונפיאנט, דיסקבר-טק, שנוסדה בשנת 2020, סיפקה לחברות סייבר התקפי ישראליות גישה למערכות הפרסום של גוגל, קומקאסט, יאנדקס ומפעילים אחרים. החוקרים טוענים כי עצם הצגת המודעה הייתה עשויה לאפשר זיהוי של המשתמש ואיסוף מידע על פעילותו באינטרנט — ללא לחיצה או פעולה אחרת מצדו. דיסקבר-טק והמנכ״ל שלה, דקל בוני, לא השיבו לפניות רויטרס.

פריצת מחשבי אל-ג׳זירה

סיטיזן לאב קישרה את תשתית הפרסום של דיסקבר-טק להפצת תוכנת ריגול של החברה הישראלית קנדירו. לדברי החוקרים, בשנים 2024–2025 נפרצו באמצעותה 45 מחשבי Windows של אל-ג׳זירה; הבדיקה התבססה על נתוני רשת שהעביר ערוץ הטלוויזיה. עם זאת, החוקרים לא קבעו מי הזמין את התקיפות ומה הייתה מטרתן, ואל-ג׳זירה לא השיבה לרויטרס.

היקף המעקב האפשרי

לפי סיטיזן לאב, המודעות של דיסקבר-טק הופיעו ביותר מ-120 אלף אתרים ובכ-75 אלף יישומונים. מייסד-שותף של קונפיאנט, ג׳רום דנגו, אמר כי החברה הפיצה לפחות 10 מיליון מודעות ביום, וכי מאות מיליוני בני אדם עשויים היו להיות מושפעים. זוהי הערכה של החשיפה האפשרית, ולא מספר מאומת של מכשירים שנפרצו.

תגובת פלטפורמות הפרסום

גוגל הודיעה כי הסירה את דיסקבר-טק מפלטפורמות הפרסום שלה בשל הפרות שיטתיות של הכללים. גם פלטפורמת Beeswax שבבעלות קומקאסט ניתקה את החברה, ו-IAB Europe השעתה את השתתפותה ברשימת הספקים המאושרים לאחר בדיקה. המקור אינו מדווח על פסק דין, על תיק שנפתח או על הפרה של החוק הישראלי שנקבעה באופן רשמי: מדובר בטענות של חוקרים ובצעדים של פלטפורמות פרטיות.

מה זה אומר בשבילך

עבור משתמשים רגילים, הדבר ממחיש כי סיכונים עשויים להיווצר כבר בעת טעינת פרסומת באתר או ביישומון, גם ללא לחיצה על המודעה. עם זאת, הופעת פרסומת כזו במכשיר או ברשת אינה מוכיחה כשלעצמה פריצה או גניבת מידע. ההאשמות האמורות אינן מוצגות במקור כמסקנה של בית משפט או של רגולטור ממשלתי.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות