צו בית הדין הפלילי הבין־לאומי, סנקציות וחרמות: כיצד גבר הבידוד הבין־לאומי של ישראל
לאחר גל התמיכה הבין־לאומית בסתיו 2023, ישראל התמודדה עם הליכים משפטיים, סנקציות אישיות, הגבלות על סחר ועל יצוא נשק, וכן חרמות אקדמיים ותרבותיים. סקירת Zman.co.il מתארת את הצעדים הללו ואת תגובת ממשלת ישראל.
עיקרי הדברים
- •תביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי לצדק של האו״ם — 29 בדצמבר 2023
- •צווי בית הדין הפלילי הבין־לאומי למעצר נתניהו וגלנט — 21 בנובמבר 2024
- •סנקציות של חמש מדינות נגד בן גביר וסמוטריץ׳ — 10 ביוני 2025
- •כ־30 רישיונות יצוא בריטיים הושעו ב־2 בספטמבר 2024
- •לפעילות ההסברה של משרד החוץ בחו״ל אושרו 545 מיליון שקלים
- •היצוא הביטחוני של ישראל בשנת 2025 — 19.2 מיליארד דולר
ההליכים בהאג
ב־29 בדצמבר 2023 הגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין־לאומי לצדק של האו״ם תביעה נגד ישראל, בהסתמך על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. ב־26 בינואר 2024 הורה בית הדין לישראל לנקוט אמצעי ביניים למניעת מעשים הנכללים באמנה, לבלום ולהעניש הסתה ולהבטיח סיוע הומניטרי, אך לא הורה להפסיק את המלחמה. ב־24 במאי 2024 דרש בית הדין, ברוב של 13 קולות מול 2, להפסיק לאלתר את המתקפה הצבאית באזור רפיח, העלולה ליצור תנאים שיובילו להשמדת הפלסטינים בעזה, כולם או חלקם, ולהותיר את מעבר רפיח פתוח. לפי המקור, הדיון בתביעת דרום אפריקה נמשך.
צווי בית הדין הפלילי הבין־לאומי
ב־21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. במקור צוין כי החשדות נוגעים לפשע מלחמה של שימוש ברעב כשיטת לחימה, וכן לפשעים נגד האנושות — רצח, רדיפה ומעשים בלתי אנושיים אחרים. באפריל 2025 החזירה ערכאת הערעור לדיון מחדש את התנגדותה של ישראל לסמכות השיפוט של בית הדין, אולם הצווים נותרו בתוקף. המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבין־לאומי מחויבות לעצור את נתניהו עם כניסתו לשטחן, אף שמדינות מסוימות נוקטות עמדות שונות בשאלת החסינות.
סנקציות נגד שרים וארגונים
ב־10 ביוני 2025 הטילו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה סנקציות על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ועל שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. כנימוק צוין כי השניים הסיתו שוב ושוב לאלימות נגד אזרחים פלסטינים; הצעדים כללו הקפאת נכסים ואיסור כניסה. קודם לכן הטילו בריטניה, האיחוד האירופי, קנדה ואוסטרליה הגבלות על מתנחלים וארגונים מסוימים בשל אלימות בגדה המערבית וחסימת סיוע הומניטרי לעזה. הסנקציות האמריקאיות, שהוטלו מכוח צו נשיאותי מס׳ 14115 מ־1 בפברואר 2024, בוטלו בידי הנשיא דונלד טראמפ ב־20 בינואר 2025.
נשק, סחר ויחסים דיפלומטיים
ב־2 בספטמבר 2024 השעתה בריטניה כ־30 רישיונות ליצוא אמצעי לחימה לישראל לשימוש בעזה, בשל סיכון ברור להפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבין־לאומי; לא הוטל אמברגו מלא. טורקיה הפסיקה במאי 2024 את כל הסחר עם ישראל, וספרד עיגנה בהמשך אמברגו נשק ואיסור על יבוא מוצרים מההתנחלויות. בוליביה, בליז, קולומביה וניקרגואה ניתקו או השעו את היחסים הדיפלומטיים, אם כי לאחר מכן בוליביה חידשה אותם, וישראל וקולומביה הסכימו על חידושם. במקביל הגיע היצוא הביטחוני של ישראל בשנת 2025 לשיא של 19.2 מיליארד דולר, דבר שלפי המקור אינו מאפשר לדבר על חרם כלכלי בין־לאומי מלא.
הכרה בפלסטין, חרמות ותגובת הממשלה
ב־28 במאי 2024 הכירו ספרד, אירלנד ונורווגיה במדינת פלסטין; בספטמבר 2025 הצטרפו אליהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת ומדינות נוספות. אוניברסיטאות מסוימות הפסיקו או הגבילו את שיתוף הפעולה עם מוסדות ישראליים, ונציגים מתחומי הקולנוע והספרות קראו לחרם תרבותי. ממשלת ישראל הקצתה משאבים נוספים לדיפלומטיה ציבורית: לשנת 2025 אושרו למשרד החוץ 545 מיליון שקלים, וב־1 בדצמבר 2025 אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברה של כ־150 מיליון שקלים מסעיף ההשכלה הגבוהה — 90 מיליון לקמפיין הסברה ו־60 מיליון לביקורי משפיענים מחו״ל.
מה זה אומר בשבילך
עבור אזרחי ישראל, ההשלכות עשויות להתבטא בראש ובראשונה בנסיעות לחו״ל, בתשלומים בין־לאומיים, בשיתופי פעולה אקדמיים ומקצועיים וכן בפעילותן של חברות מול שותפים זרים. צווי בית הדין הפלילי הבין־לאומי נוגעים במישרין לבעלי התפקידים שצוינו, והסנקציות האישיות — לאנשים ולארגונים שנכללו ברשימות; הן אינן שקולות לאיסור כללי על נסיעות או פעולות עבור כלל הישראלים. עם זאת, הרחבת ההגבלות מגדילה את דרישותיהם של בנקים, אוניברסיטאות וחברות זרים לבדיקת צדדים לעסקה ומקור הסחורות.