מהמחלוקת על השופטים ועד לסירוב לקיים את פסיקות בג"ץ: כרוניקת הסכסוך
הרפורמה ביחסים בין רשויות השלטון, שהממשלה החלה לקדם בינואר 2023, התפתחה למחלוקת על סמכויות בית המשפט העליון ועל החובה לקיים את פסיקותיו. במוקד הסכסוך עמדו עילת הסבירות, בחירת נשיא בית המשפט העליון, כינוס הוועדה לבחירת שופטים והצו השיפוטי בעניין מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
עיקרי הדברים
- •תחילת הרפורמה: 4 בינואר 2023
- •תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה
- •ביטול התיקון בידי בג"ץ: 1 בינואר 2024, 8 קולות מול 7
- •יצחק עמית נבחר לנשיא: 26 בינואר 2025
- •שינוי הרכב הוועדה: 27 במרץ 2025, 68 קולות מול 1
- •סירוב הממשלה להכיר בצו הביניים: 5 ביולי 2026
כיצד החל העימות
ב-4 בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים, להנהגת מנגנון להתגברות על פסיקה ולביטול עילת הסבירות. הקואליציה הסבירה את הרפורמה בצורך להשיב את ההכרעות לידי הגופים הנבחרים ולשקם את האיזון בין רשויות השלטון. המתנגדים טענו כי בישראל, בהיעדר חוקה מלאה ובית מחוקקים שני, צעדים אלה יחלישו את אחד ממנגנוני הפיקוח המרכזיים על הממשלה ועל הכנסת.
ביטול התיקון בעניין הסבירות
ב-24 ביולי 2023 אישרה הכנסת, ברוב של 64 קולות מול 0, את תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה, שאסר על בתי המשפט לבחון את סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים. ב-1 בינואר 2024 ביטל בג"ץ את התיקון ברוב של 8 מול 7 — לראשונה בוטל תיקון לחוק יסוד. עם זאת, 12 מתוך 15 השופטים הכירו בסמכותו של בית המשפט לבחון חוקי יסוד במקרים חריגים.
המחלוקת על הנשיא ועל הוועדה
לאחר פרישתה של אסתר חיות באוקטובר 2023, סירב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, עד שב-8 בספטמבר 2024 חייב אותו בג"ץ לעשות זאת. ב-26 בינואר 2025 נבחר יצחק עמית לנשיא, אולם לוין הצהיר כי אינו מכיר בו בתפקיד זה. ב-27 במרץ 2025 שינתה הכנסת, ברוב של 68 מול 1, את הרכב הוועדה, כאשר התיקון ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה; ב-21 ביוני 2026 דנו 11 שופטים בהתנגדויות לתיקון, אך נכון למועד הפרסום טרם ניתנה החלטה.
המחלוקת עברה לקיום הפסיקות
ב-31 במאי 2026 חייב בג"ץ את לוין לכנס את הוועדה לצורך איוש משרות פנויות בבתי המשפט, והשר כינה את ההחלטה בלתי חוקית. ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא להכיר בצו הביניים של בג"ץ, שהותיר בתוקפן את סמכויות ההרכב הקודם של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. ב-7 ביולי הזהירו השופטים כי עובד ציבור הנמנע ביודעין מקיום החלטה שיפוטית עלול לשאת באחריות אישית.
התקפות ואלימות
הסכסוך לווה בהתבטאויות ציבוריות חריפות נגד שופטים. ב-3 ביוני 2026 הגיעו עשרות מפגינים חרדים לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, ניפצו חלונות וגרמו נזק למכוניתו; יותר מ-70 בני אדם נעצרו. ב-14 ביוני הוגשו נגד ארבעה משתתפים כתבי אישום בגין השתתפות בהתפרעות, ולשניים מהם יוחסה גם הסגת גבול; לפי כתב האישום, אבנים הושלכו לעבר הבית.
מה זה אומר בשבילך
עבור תושבי ישראל, המחלוקת נוגעת לא רק לאופן מינוי השופטים, אלא גם לשאלה אם בתי המשפט יכולים לבקר ביעילות את החלטות הממשלה והשרים. אזהרת בג"ץ מ-7 ביולי 2026 מבהירה כי הימנעות מודעת של עובד ציבור מקיום החלטה שיפוטית עלולה להוביל לאחריות אישית. מעמדו הסופי של התיקון בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים טרם נקבע, משום שנכון למועד הפרסום טרם ניתנה החלטה בהתנגדויות שהוגשו.