בית המשפט העליון הרחיב את הגישה לחומרים בתובענות ייצוגיות

מדוע התעוררה המחלוקת

עורך הדין עמית זילברג מסר כי קיבל פניות בנוגע לפעילותה של Google וכי הוא בוחן אפשרות לפתוח בהליך נגד החברה. נוסף על התיק הנוכחי, הוא ביקש גישה לחומרים מ-24 הליכים קודמים נוספים נגד Google, ובהם תביעות רגילות ותובענות ייצוגיות בנושאים שונים. החלטות הערכאות הנמוכות בבקשות מסוג זה היו שונות זו מזו, וכמה בתי משפט המתינו לעמדתו של בית המשפט העליון.

התנגדויותיה של Google

Google כינתה את הבקשות ״מסע דיג״ פסול וניצול לרעה של ההליך המשפטי. לטענת החברה, עורך הדין ניסה למצוא עילות לתביעות חדשות בתיקים שאינם קשורים ללקוחותיו, והבקשות עצמן הוגשו לפי תבנית וללא הנמקה מספקת. החברה טענה גם לקיומם של סודות מסחריים, אולם סוגיה זו התייתרה משום שהמסמכים הרלוונטיים לא נסרקו לתיק האלקטרוני.

מה פסק בית המשפט העליון

השופט עופר גרוסקופף התיר לדון בבקשת רשות הערעור כדי ליישב את הסתירות בין ההחלטות הקודמות, אך דחה את הערעור לגופו. לפי התקנות החלות, נקודת המוצא היא שיש להיעתר לבקשת עיון מכוח עקרון פומביות הדיון; על בית המשפט לבדוק אם חל איסור על הגישה ואם הבקשה מוצדקת. לבקשה כזו די בהסבר קצר.

מעמדן המיוחד של תובענות ייצוגיות

בית המשפט הדגיש כי הליכים ייצוגיים מחייבים רמה גבוהה יותר של שקיפות, משום שלעתים קרובות הם עוסקים בסוגיות בעלות חשיבות ציבורית. גישה לתיקים קודמים מסייעת למי ששוקלים להגיש תובענה ייצוגית לפעול באופן מושכל ולהימנע מכפל הליכים מיותר. לכן יש לעודד עיון בתיקים דומים או בחומרים נגד אותו נתבע, ולהתנגד לגישה רק במקרים נדירים שבהם קיימת סיבה עניינית.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ הוציא צו על תנאי נגד רפורמת הרדיו האזורי
• החלטת העליון בבש״א 8455/17 בעניין סיווג החלטות וזכות ערעור
• מנהיג כנופיה לשעבר הורשע ברצח הראפר טופאק