← כל החדשות
זכויות

התכתבות בווטסאפ: מתי פרסומה פוגע בפרטיות ומתי הוא מוגן

הפצת התכתבות אישית של אדם אחר בישראל עשויה להיחשב לפגיעה בזכות לפרטיות, גם אם ההודעות כבר הופיעו באינטרנט. עם זאת, חשיבות ציבורית, תום לב ואופן השגת החומרים עשויים להעניק למפרסם הגנה משפטית.

עיקרי הדברים

  • •סכום הפיצוי לאפי נוה הוא 450,000 שקלים
  • •ההחלטה על הפיצוי ניתנה בידי בית המשפט המחוזי
  • •בקשתו של איתמר בן גביר נדחתה בידי בית המשפט העליון
  • •חל סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות
  • •מוזכרים גם חוק המחשבים וחוק האזנת סתר
  • •המקור אינו מציין מספרי תיקים או תאריכי החלטות

פריצה ופרסום מאוחר יותר אינם אותו הדבר

ההבהרה ניתנה בעקבות הפצת אלפי הודעות שיוחסו ליועץ ראש הממשלה יונתן אוריך. עורכי דינו הזהירו מפני אחריות הן של הפורצים והן של כל מי שמפרסם את ההודעות או מעביר אותן. עם זאת, ההערכה המשפטית משתנה: מעורבות בפריצה עשויה להיכלל בגדר חוק המחשבים, חוק האזנת סתר וחוק הגנת הפרטיות, ואילו פרסום מאוחר יותר של חומר שכבר הופץ נבחן בנפרד.

מה אומר חוק הגנת הפרטיות

סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות מגדיר כפגיעה העתקה או שימוש, ללא רשות, בתוכנו של מכתב או של מסמך אחר שלא נועד לפרסום. העברת התכתבות של אדם אחר עשויה אף היא להיחשב לפרסום, גם אם החומר כבר זמין ברשת. לצד זאת, החוק מאפשר טענות הגנה המבוססות על תום לב, חובה ציבורית או מקצועית ועניין ציבורי; בעת הפרסום אסור שהחומר יהיה כוזב.

כיצד בתי המשפט משרטטים את הגבול

בית המשפט המחוזי חייב את העיתונאית הדס שטייף ואת תחנת הרדיו גלי צה״ל לשלם לראש לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר, אפי נוה, 450,000 שקלים. לפי המתואר במקור, שטייף קיבלה את הטלפונים הישנים של נוה מאשתו והשתתפה בפריצה ובחילוץ הנתונים, ולכן לא הייתה יכולה להסתמך במקביל על ההגנות הקבועות בחוק. התביעות נגד רזי ברקאי ונגד עורכי התוכנית, שהעבירו את החומר לשידור אך לא השתתפו בהשגתו, נדחו.

עניין ציבורי והמרחב האישי

במקרה אחר ניסה השר איתמר בן גביר לאסור על רביב דרוקר להציג בתוכנית ״המקור״ חומרי גלם מקבוצות ווטסאפ שבהן היה חבר. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, תוך שהצביע על החשיבות הציבורית של ההתכתבות, שאמיתותה לא הייתה שנויה במחלוקת, ועל חשיבות האפשרות לבחון את חומר הגלם. עם זאת, מידע על בריאות, רגשות ויחסים משפחתיים משתייך בדרך כלל למרחב אישי עמוק, ואילו התכתבות של יועץ בעל השפעה בנוגע לקמפיינים, נאומים וניהול הסיקור של אירועים עשויה להיות בעלת עניין ציבורי מהותי.

זיוף הודעות משנה את ההערכה

אוריך טוען כי חלק מההודעות שונו. לפי העמדה המובאת במקור, מי שמפיץ הודעה מזויפת מאבד את האפשרות להסתמך על עניין ציבורי ועלול להתמודד גם עם טענת לשון הרע. במקביל, בית המשפט העליון הבהיר בעבר כי תביעה המוגשת רק נגד מפיצים מסוימים, כאשר הפרסום שבמחלוקת הופץ בהיקף נרחב, עשויה להידחות בשל אכיפה בררנית.

מה זה אומר בשבילך

העברה רגילה של צילום מסך או של הודעה השייכת לאדם אחר עשויה להיחשב לפרסום חדש ולהוביל לאחריות, אף שהחומר כבר נמצא באינטרנט. יש חשיבות לתוכן ההתכתבות, לאמיתותה, לעניין הציבורי, לתום לבו של המפיץ ולהיעדר מעורבותו בהשגה בלתי חוקית של הנתונים. חיבור ווטסאפ לשירותים חיצוניים, לרבות כלי בינה מלאכותית, מגדיל עוד יותר את הסיכון לגישה להתכתבות אישית.

למצוא עורך דין בתחום הזה

ניתוח המקרה לפי פסקי דין

חדשות משפטיות אחרונות