התיק נסגר, אך הרישום נותר: כיצד לשנות את עילת הסגירה ל״היעדר אשמה״
סגירת תיק אינה אומרת תמיד שהמשטרה הסירה לחלוטין את החשד: לעילת הסגירה יש חשיבות מכרעת. בקשה להכרה ב״היעדר אשמה״, הגשת ערר על דחיית הבקשה וניסיון למחוק רישום של תיק סגור הם הליכים הקשורים זה בזה, אך נפרדים.
- •3 עילות סגירה עיקריות שהוגדרו בחומרי הכנסת
- •30–35٪ מהחשודים ביקשו לשנות את העילה — נתוני המשטרה שהוצגו בדיון בכנסת
- •מספר 4703/20 — הליך בבג״ץ בעניין שינוי העילה
- •08:30–13:30 — שעות המענה של יחידת העררים בימי חול
- •073-3927555 — מספר הטלפון של מזכירות יחידת העררים
שלוש עילות — שלוש תוצאות שונות
חומרי הכנסת מגדירים שלוש עילות עיקריות: היעדר אשמה, חוסר ראיות והיעדר עניין לציבור. בכל שלושת המקרים לא מוגש כתב אישום, אך משמעות ההחלטה שונה. ״חוסר ראיות״ פירושו שהחומרים שנאספו לא הספיקו להעמדה לדין פלילי, בעוד ש״היעדר אשמה״ מסיר את החשד באופן נחרץ הרבה יותר. תיק סגור אינו הרשעה פלילית, אך המידע הנוגע אליו עשוי להישאר במערכת המידע המשטרתית, ולכן לניסוח יש חשיבות מעשית.
ראשית — פנייה לגורם שסגר את התיק
הבקשה הראשונית והמנומקת לשינוי עילת הסגירה מוגשת בדרך כלל לגורם שקיבל את ההחלטה: יחידת המשטרה הרלוונטית או פרקליטות המדינה. הבקשה צריכה לכלול את מספר התיק, את העילה המקורית ולנסח במדויק את הבקשה להחליפה ב״היעדר אשמה״. במקום לחזור על העדות במלואה, מועיל יותר להבהיר אילו חומרים מפריכים את החשד באופן אובייקטיבי, אילו סתירות לא הובאו בחשבון והאם התגלו מסמכים חדשים. אם חומרי החקירה אינם זמינים, השירות הממשלתי להגשת עררים מפנה את המבקשים, בנפרד, להליך של בקשת העתקים מהם.
מדוע לא די באמירה ״אני חף מפשע״
בג״ץ 3182/20 ממחיש עד כמה הראיות שמגיש המבקש עשויות להיבחן בקפדנות. החשוד צירף צילומי מסך של התכתבויות שלדעתו הוכיחו כי התלונה שקרית; לאחר מכן הועבר התיק להמשך חקירה. הטלפונים של הצדדים לא היו זמינים, ובדיקת נתוני התקשורת לא אישרה שנשלחו מסרונים רגילים במועד הנזכר; לאחר מכן טען המבקש כי ההתכתבות התנהלה באמצעות יישומון מסרים. דוגמה זו ממחישה את חולשתו של צילום מסך בהיעדר המכשיר המקורי, נתונים תומכים והסבר עקבי למקור הקובץ.
אפשר לערור על הדחייה, אך בקשות בלתי פוסקות אינן מועילות
פרקליטות המדינה מעמידה לרשות חשודים שירות להגשת ערר על דחיית בקשה לשינוי עילת סגירת התיק. יחידת העררים בפרקליטות המדינה בוחנת את הבקשה; גם מספר הטלפון שלה, כתובת הדואר האלקטרוני ומספר הפקס שלה מפורסמים בדף הרשמי. ציר הזמן בבג״ץ 3182/20 מבהיר כי בקשות חוזרות המוגשות לבעלי תפקידים חדשים אינן הופכות אותם לערכאת ערר נוספת. לכן, הערר צריך להתמודד עם הנימוקים הספציפיים לדחייה ולהסתמך על חומרי התיק, במקום להתבסס רק על הפגיעה שהרישום גורם למוניטין.
כאשר המחלוקת מגיעה לבית המשפט העליון
בג״ץ אינו דן מחדש בהליך הפלילי ואינו מחליף את שיקול דעתן של המשטרה או פרקליטות המדינה בשיקול דעתו. בבג״ץ 4703/20 הדגיש בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, את היקף ההתערבות המצומצם בהחלטות של רשויות אכיפת החוק, בייחוד בכל הנוגע לעילת סגירת התיק. באותו מקרה סגרה פרקליטות המדינה תחילה את החקירה בשל חוסר ראיות, ובינואר 2020 ביקש האדם הנוגע בדבר לשנות את העילה להיעדר אשמה פלילית — ובקשתו התקבלה. בית המשפט בחן גם את עמדת העותרת: פרקליטות המדינה הודיעה לה כי החוק אינו מקנה לנפגעת עבירה זכות לערור דווקא על שינוי עילת הסגירה.
שינוי העילה ומחיקת הרישום אינם אותו הדבר
אם המטרה המעשית היא להסיר מידע על תיק סגור מן הרישום המשטרתי, יש לבדוק אם נדרש הליך נפרד לביטול הרישום. מדריך ״כל זכות״ בשפה הרוסית מציין כי בקשה לביטול רישום של תיקים סגורים מוגשת למדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה. לכן, לפני הגשת הבקשה חשוב להגדיר את המטרה: תיקון עילת הסגירה המשפטית, ביטול הרישום במשטרה או ביצוע שני ההליכים בזה אחר זה. שילוב שתי הבקשות מוביל לעיתים קרובות לתשובה שאינה מתייחסת לגופה של התוצאה המבוקשת.
שאלות נפוצות
כיצד אוכל לדעת מהי העילה שבגינה נסגר התיק?
אם העילה לא צוינה בהודעה, יש לבקש אותה מהגורם שסגר את התיק. גם חומרי הכנסת ציינו כי חשוד רשאי לבקש מידע זה לאחר סגירת התיק.
היכן יש להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה?
ראשית — ליחידת המשטרה או לפרקליטות המדינה שקיבלו את החלטת הסגירה. לאחר דחייה רשאי החשוד להשתמש בשירות הממשלתי להגשת ערר על דחיית הבקשה לשינוי העילה.
אילו מסמכים מסייעים לקבלת הניסוח ״היעדר אשמה״?
החומרים המועילים ביותר הם אלה שמפריכים את החשד באופן אובייקטיבי: התכתבויות מלאות שמקורן ניתן לאימות, מסמכים, הקלטות, נתוני תקשורת ומידע על סתירות בעדויות. צילום מסך שאינו מלווה במכשיר המקורי ובנתונים תומכים עלול להוביל לא לשינוי העילה, אלא לבדיקה נוספת.
האם הרישום המשטרתי יימחק לאחר שינוי העילה?
אין לראות באופן אוטומטי בשינוי העילה ובביטול הרישום הליך אחד. אם המידע ממשיך להופיע ברישום התיקים הסגורים, קיימת בקשה נפרדת המוגשת למדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה.
האם המתלונן יכול לערור על שינוי העילה לטובת החשוד?
בבג״ץ 4703/20 ציינה פרקליטות המדינה כי לנפגעת עבירה אין זכות חוקית לערור דווקא על שינוי עילת הסגירה. הדבר שונה מן הזכות לערור על ההחלטה הראשונית שלא לפתוח בחקירה או שלא להגיש כתב אישום.
מה עושים עכשיו
ראשית, יש לקבל את עילת הסגירה המדויקת ולזהות את הגורם שקבע אותה. לאחר מכן יש לאסוף את ההחלטה, מספר התיק, חומרי החקירה הזמינים והראיות האובייקטיביות התומכות, תוך קביעה אם המבוקש הוא שינוי העילה, ביטול רישום התיק או שני ההליכים, בנפרד. במקרה של דחייה יש לבדוק את הליך הערר הרשמי ואת הדרישות העדכניות של השירות הממשלתי.
מקורות
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: פרקטיקה כללית
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион