שכר נמוך יותר אחרי מילואים: מי חייב להעביר את השקלים החסרים
עובד שכיר במשכורת חודשית ממשיך לקבל את שכרו הרגיל מהמעסיק, ואילו הביטוח הלאומי משפה את המעסיק בגין תגמול המילואים. אם התגמול שהעביר המוסד גבוה מהשכר ששולם, על המעסיק להעביר את ההפרש לעובד — אך כאשר יש כמה מעסיקים או עלייה חדה בהכנסה, ייתכן שתידרש תביעה נפרדת.
- •3 חודשי הכנסה ברוטו משמשים כבסיס
- •ההכנסה ל־3 חודשים מחולקת ב־90
- •75 ימים — הרף להגשה באמצעות המעסיק
- •20% — הרף לחישוב המיוחד מיום 1 במאי 2025
- •328.76 ₪ ליום — המינימום מיום 1 בינואר 2026
- •1,730.33 ₪ ליום — המקסימום מיום 1 בינואר 2026
מי משלם: המעסיק או הביטוח הלאומי
לעובד במשכורת חודשית, תגמול המילואים משולם בדרך כלל בידי המעסיק יחד עם השכר השוטף, ולאחר מכן המעסיק מקבל את הסכום המתאים מהביטוח הלאומי. הסדר זה חל גם על עובד יומי שעבד אצל המעסיק הנוכחי לפחות 75 ימים במהלך שלושת החודשים שקדמו לשירות. אם הביטוח הלאומי העביר למעסיק סכום גבוה מזה שהמעסיק שילם לעובד בעד התקופה הרלוונטית, גם העודף שייך לעובד ויש להעבירו אליו. עובדים יומיים ושעתיים שלא הגיעו לרף של 75 ימים מקבלים בדרך כלל את התגמול ישירות מהביטוח הלאומי.
מדוע הסכום לא תמיד שווה לשכר האחרון
לעובד שכיר, הבסיס היומי נקבע בדרך כלל לפי סך ההכנסה ברוטו בשלושת החודשים שקדמו למילואים, בחלוקה ל־90. החישוב עשוי לכלול לא רק שכר אלא גם דמי מחלה, דמי חופשה, דמי לידה, תשלומים בגין מילואים קודמים, דמי אבטלה ודמי פגיעה בעבודה. תגמול המילואים כולל את ההכנסה היומית המחושבת ואת התוספת הקבועה בשיעור 40%. לכן, אין די בהשוואה פשוטה בין הסכום נטו בחשבון הבנק לבין השכר החודשי האחרון: תחילה יש לבדוק את סכום הברוטו, את תקופת החישוב ואת מספר ימי השירות שהובאו בחשבון.
השלמה לאחר עליית שכר של יותר מ־20%
כללים מיוחדים חלים על שירות חוזר שהחל ביום 1 במאי 2025 או לאחריו, אם חלפו פחות משלושה חודשים מאז התקופה הקודמת וההכנסה השתנתה ב־20% לפחות. כאשר ההכנסה עולה ב־20% או יותר, החישוב האוטומטי מבוסס על ההכנסה הקודמת בתוספת 20%. ניתן לתבוע את יתרת ההפרש אם העלייה נבעה דווקא מעבודה ולא מתשלומי מילואים שנכללו בהכנסה. לעובד המקבל את התגמול באמצעות המעסיק, המעסיק מגיש את התביעה להפרש זה; מי שמקבל את התגמול באמצעות תביעה אישית מגיש בקשה באופן עצמאי.
כיצד נראה הפער בסכומים בפועל
הביטוח הלאומי מביא דוגמה: ההכנסה הקודמת הייתה 10,000 שקלים, ואילו ההכנסה החדשה היא 15,000 שקלים. התגמול מחושב אוטומטית לפי 12,000 שקלים — ההכנסה הקודמת בתוספת 20%. אם העלייה ל־15,000 שקלים מוסברת אך ורק בהכנסה מעבודה, ניתן לתבוע 3,000 שקלים נוספים באמצעות המעסיק או באמצעות תביעה אישית, בהתאם לאופן קבלת התגמול. טעות נפוצה היא להניח ש־12,000 שקלים הם הסכום הסופי ולא לבדוק אם המעסיק הגיש תביעה נפרדת.
מה לבדוק כאשר קיים חוסר
באזור האישי של הביטוח הלאומי מוצג הסכום שהועבר למשרת המילואים או למעסיקו; יש להשוות אותו לתלוש השכר. בקשו ממחלקת השכר פירוט: כמה שכר רגיל נזקף, כמה החזיר המוסד, והאם ההפרש שמעל לשכר הועבר. אם אדם עובד אצל כמה מעסיקים, המעסיק העיקרי מגיש את התביעה הרגילה, ואילו העובד מגיש בעצמו בקשה להשלמה המתייחסת להכנסה האחרת ומצרף שישה תלושי שכר מכל מקום עבודה. בעת החלפת מקום עבודה, שילוב מעמד של שכיר ועצמאי או שינוי אחר בתעסוקה, הביטוח הלאומי ממליץ לבקש בדיקה פרטנית.
שאלות נפוצות
האם המעסיק חייב להעביר את ההפרש שקיבל מהביטוח הלאומי?
כן. אם התגמול שהועבר למעסיק עולה על השכר ששולם לעובד בעד התקופה הרלוונטית, יש להעביר הפרש זה לעובד. ניתן לבדוק את הסכום שהועבר למעסיק באזור האישי של הביטוח הלאומי.
מי מגיש את התביעה אם השכר עלה ביותר מ־20%?
אם התגמול משולם באמצעות המעסיק, המעסיק מגיש את התביעה המקוונת להפרש שמעל ל־20% האוטומטיים. אם העובד השכיר מקבל את התגמול באמצעות תביעה אישית, העובד מגיש בעצמו את התביעה להפרש.
מה עליי לעשות אם אני עובד אצל שני מעסיקים?
המעסיק העיקרי שהמשיך לשלם את השכר במהלך המילואים מגיש את התביעה בגין חלקו. כדי לקבל השלמה המביאה בחשבון את ההכנסה מהמעסיקים האחרים, יש להגיש תביעה אישית בצירוף ששת תלושי השכר שקדמו לשירות מכל מקום עבודה, לרבות מקום העבודה העיקרי.
מדוע הופקד בחשבוני לאחר המילואים סכום נמוך מהרגיל?
הסיבה עשויה להיות חישוב המבוסס על שלושת החודשים הקודמים, תביעה חלקית, היעדר תביעה המתייחסת למעסיק שני או הפרש שלא נתבע לאחר עליית שכר. נוסף על כך, השוואה בין סכום נטו לבין תגמול המחושב לפי הכנסה ברוטו אינה מעידה כשלעצמה על טעות.
למי עליי לפנות אם מחלקת השכר אינה מסבירה את החוסר?
תחילה יש לקבל את פרטי התשלום מהאזור האישי של הביטוח הלאומי ופירוט כתוב של החישובים מהמעסיק. אם העניין נוגע לחישוב של המוסד או לשינוי במעמד התעסוקתי, ניתן להגיש פנייה אישית לביטוח הלאומי; ניתן גם לערער על החלטות המוסד בהתאם להליך שנקבע.
מה עושים עכשיו
שמרו את צו המילואים, את תלושי השכר ואת הודעת הביטוח הלאומי המציינת את הסכום ששולם, ולאחר מכן השוו אותם לחישוב של המעסיק. בדקו בנפרד עבודה אצל כמה מעסיקים ועליית שכר של 20% או יותר: במצבים אלה, ההשלמה מחייבת לעיתים קרובות תביעה נפרדת. אם החישוב אינו ברור, בקשו הסבר בכתב ממחלקת השכר ומהביטוח הלאומי.
מקורות
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: דיני עבודה
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион