בן או בת הזוג לשעבר אינם משלמים מזונות: ביטוח לאומי או הליכי הוצאה לפועל
בישראל, המוסד לביטוח לאומי עשוי לשלם מדי חודש דמי מזונות במקום החייב, ולאחר מכן לגבות ממנו בעצמו את הכסף. עם זאת, אין מדובר בהחלפה אוטומטית של החוב: התשלום תלוי במעמד ובהכנסות של מקבל התשלום, וככלל אי אפשר לנהל במקביל הליכי גבייה רגילים באמצעות רשות האכיפה והגבייה.
- •18 שנים — מגבלת הגיל הכללית לילד
- •24 מתוך 48 חודשים — מבחן התושבות של החייב
- •45 ימים — התקופה הניתנת לחייב להסדרת התשלומים
- •2 מסלולי גבייה — רגיל ומזונות
- •207 — מספר הטופס לתיק ביצוע פסק דין למזונות
שני מסלולים שיש לבחור ביניהם
המסלול הראשון הוא הגשת בקשה לביטוח הלאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום). המסלול השני הוא הגשת פסק הדין למזונות לביצוע ברשות האכיפה והגבייה. הביטוח הלאומי משלם תשלומים חודשיים סדירים כאשר התנאים מתקיימים, ואילו הליכי ההוצאה לפועל נועדו לגבות ישירות מהחייב את הסכום שנפסק. ככלל, אי אפשר לקבל את הגמלה ובמקביל לנהל הליכי הוצאה לפועל נגד החייב: פתיחת הליכים כאלה עלולה להפסיק את תשלומי הביטוח הלאומי. חריג לכך חל על גביית ההפרש בין הסכום שנקבע בפסק הדין לבין הסכום ששילם המוסד.
מתי הביטוח הלאומי משלם במקום בן או בת זוג לשעבר
התנאי העיקרי הוא קיומו של פסק דין למזונות שניתן בידי בית משפט או בית דין דתי מוסמך, ואי־תשלום מצד החייב. מקבל התשלום והילד חייבים להיות תושבי ישראל, והחייב חייב היה להיות תושב המדינה במועד מתן פסק הדין או במשך 24 לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו למועד זה. זכאותה של אישה לתשלום תלויה בהכנסותיה; משכורת גבוהה או הכנסות אחרות המובאות בחשבון עלולות לשלול את זכאותה לגמלה. לעניין כללים אלה, ילד הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים, לרבות ילד מאומץ, וכן ילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו. אם הילד מתגורר עם האב והאם חויבה בפסק הדין לשלם, האב עשוי לקבל את התשלום עבור הילד.
מדוע הסכום עשוי להיות נמוך מדמי המזונות שנפסקו בפסק הדין
הביטוח הלאומי משלם את הנמוך מבין שני סכומים: הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או הסכום שנקבע בתקנות. לכן, מעבר לתשלומי המדינה אינו מבטיח את מלוא הסכום שפסק בית המשפט. אם המוסד יגבה לאחר מכן מהחייב את מלוא הסכום לפי פסק הדין, וסכום זה גבוה מהגמלה שכבר שולמה, ההפרש יועבר למקבל התשלום. אם דמי המזונות שנפסקו נמוכים מהסכום שנקבע בתקנות, האתר הרשמי ממליץ לבדוק זכאות להשלמת הכנסה. תשלומי הגמלה מתחילים במועד הגשת הבקשה, ולכן עיכוב עלול להותיר את החודשים הקודמים מחוץ לתשלומים השוטפים של הביטוח הלאומי.
כיצד פועלת הגבייה באמצעות רשות האכיפה והגבייה
אפשר להגיש פסק דין למזונות לביצוע במסלול הרגיל או במסלול המזונות. במסלול הרגיל הזוכה או עורך דינו מנהלים את התיק; במסלול המזונות רשות האכיפה והגבייה נוקטת את הליכי הגבייה. לצורך המסלול המיוחד, על המבקשים למלא בקשה לביצוע פסק דין למזונות — טופס 207 — שאלון לזוכה והצהרה שלפיה הזוכה אינו הביטוח הלאומי. עורך דין בעל כרטיס חכם יכול להגיש את המסמכים באמצעות האזור האישי, ואילו אדם שאינו מיוצג יכול להגיש בקשה בלשכה רק בזימון תור מראש. אפשר לקבל זימונים והנחיות באמצעות מוקד המידע של הרשות במספר *35592.
מה קורה לתשלומים השוטפים ולחוב שהצטבר
לאחר אישור הבקשה, הביטוח הלאומי שולח לחייב מכתב ודורש ממנו להסדיר את התשלומים השוטפים בתוך 45 ימים: באמצעות הקמת הוראת קבע לטובת המוסד או בתשלום בדרך אחרת באמצעות רשות האכיפה והגבייה. אם הדבר אינו נעשה, החוב נגבה בהליכי הוצאה לפועל. החודשים שקדמו להגשת הבקשה מחייבים בדיקה נפרדת, משום שהגמלה ניתנת ממועד הגשת הבקשה, בעוד שפסק הדין עצמו עשוי לכלול חוב מוקדם יותר. טעות נפוצה היא לפתוח באופן עצמאי תיק הוצאה לפועל בזמן שכבר מתקבלת הגמלה, בלי לברר אם התביעה נוגעת רק להפרש המותר: הדבר עלול להוביל להפסקת התשלום. מסוכן לא פחות להמתין לתשלום מרצון בלי לתעד את החודשים שבהם לא בוצע תשלום ואת הסכומים שהתקבלו.
שאלות נפוצות
האם אפשר לקבל מזונות מהביטוח הלאומי ובמקביל לגבות אותם באמצעות רשות האכיפה והגבייה?
ככלל, לא: הליכי הוצאה לפועל נגד החייב מביאים להפסקת הגמלה. מותר לגבות את ההפרש בין הסכום שנקבע בפסק הדין לבין הסכום ששילם הביטוח הלאומי, אך יש לנסח במדויק את מטרת תביעת ההוצאה לפועל.
האם הביטוח הלאומי ישלם את מלוא הסכום שנקבע בפסק הדין?
לא בהכרח. המוסד משווה בין הסכום שנקבע בפסק הדין לבין הסכום שנקבע בתקנות ומשלם את הסכום הנמוך מביניהם. אם מלוא הסכום שנפסק ייגבה לאחר מכן מהחייב, מקבל התשלום יקבל את ההפרש המתאים נוסף על הגמלה שכבר שולמה.
האם אפשר לקבל את הגמלה עבור החודשים שקדמו להגשת הבקשה?
לפי המידע שפורסם, הגמלה משולמת ממועד הגשת הבקשה. לכן יש להשוות בנפרד את החוב שהצטבר קודם לכן לפסק הדין ולכללי ההוצאה לפועל, בלי לפתוח תיק מקביל לפני שבודקים את השפעתו על הגמלה.
מה יש לעשות אם החייב כבר אינו תושב ישראל?
לצורך תשלומי הביטוח הלאומי, יש חשיבות למעמדו של החייב במועד פסק הדין או לתושבותו בישראל במשך 24 לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו לו. אם התנאי אינו מתקיים, האתר הרשמי ממליץ לבדוק אפשרות לפעולה באמצעות הסיוע המשפטי הממלכתי של משרד המשפטים.
האם אפשר לערער על סירוב של הביטוח הלאומי להעניק גמלת מזונות?
כן. אפשר לקבל סיוע משפטי ממלכתי ללא תשלום וללא מבחן הכנסה לצורך ערעור על החלטת הביטוח הלאומי, ובלבד שקיימת עילה משפטית לערעור.
מה עושים עכשיו
תחילה יש לאסוף את פסק הדין למזונות, את היסטוריית התשלומים שבוצעו בפועל וחישוב חודשי של החסר, ולאחר מכן להשוות בין שני המסלולים: תשלומים סדירים אך מוגבלים מהביטוח הלאומי, וגבייה ישירה של מלוא החוב שנפסק. לפני פתיחת תיק הוצאה לפועל, מומלץ לברר בכתב אם הדבר יפסיק גמלה שכבר אושרה וכיצד יש להסדיר את גביית ההפרש או החוב המוקדם יותר. לפני ההגשה יש לבדוק את הטפסים והתנאים העדכניים באתרים הרשמיים.
מקורות
למצוא עורך דין בתחום הזה
- עורכי דין: דיני משפחה
- עורכי דין בТель-Авив
- עורכי דין בИерусалим
- עורכי דין בХайфа
- עורכי דין בРишон ле-Цион