בינה מלאכותית מקיפה את כל שלבי התעסוקה, אך כמעט שאין הסכמים קיבוציים

אילו סיכונים נדונו

מערכות בינה מלאכותית יכולות לאסוף מידע גלוי על מועמדים, לנתח דיבור והתנהגות בריאיון, לפקח על עובדים ולהעריך את ביצועיהם. הדבר יוצר סיכונים לאפליה, להחלטות שאינן שקופות, למעקב מופרז ולפגיעה בפרטיות. המידע שנאסף עשוי להשפיע גם על החלטות פיטורים, ותמרוץ מהירות העבודה — על בטיחותם ומצבם הנפשי של העובדים.

מדוע נחוצים כללים קיבוציים

פרופ׳ עינת אלבין וד״ר גדי פרל סבורים כי יש לשתף את נציגי העובדים לפני הטמעת המערכת, ולא לאחר שמתעוררות בעיות. הסכמים קיבוציים יכולים לקבוע כללים בנוגע לניטור, להגנה על מידע אישי, לפיקוח אנושי, לבדיקת אלגוריתמים, לערעור על החלטות ולהכשרה מקצועית מחדש. באירופה נחתמו בשנתיים האחרונות יותר מ־85 הסכמים כאלה ברמת חברות בודדות, ואילו בישראל עדיין כמעט שאין הסכמים כאלה.

עמדת משרד העבודה

היועץ המשפטי של יחידת יחסי העבודה במשרד העבודה, גדי הבר, מסר כי המשרד בוחן את השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה ומתכוון להכין המלצות במהלך השנה הבאה. להערכתו, ייתכן שהמשרד יעדיף שלא להסדיר את הנושא ברגולציה ממשלתית ריכוזית, אלא באמצעות כללים המעוגנים בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה. גם פסיקת בתי הדין לעבודה עשויה לשמש כלי לפתרון מחלוקות חדשות.

ההחלטות צריכות להישאר בידי בני אדם

החוקרים קראו לבדוק מה בדיוק המערכת חוזה, עד כמה הנתונים שלה מייצגים ומי אחראי לטעויות או להטיה. היגיון ההחלטות צריך להיות מובן לעובדים, ויש להעמיד לרשותם אפשרות לערער עליהן. לפי עמדתו של ד״ר גדי פרל, ההחלטה הסופית צריכה להישאר אנושית, להיות הוגנת וניתנת לבדיקה.

חדשות משפטיות אחרונות

• בג״ץ: פרקליט המדינה יכריע אם להעמיד לדין את הפצ״רית לשעבר
• משפחת יואל להנגהל תובעת 6.6 מיליון שקל מהמדינה ומהנאשמים בתקיפתו
• בעקבות עתירה נחשפו הוצאות הטיפוח של ראשי הממשלה משנת 2019
• יותר מ-60 עריקים נעצרו במעברי הגבול לקראת הנסיעות לאומן