חברות התעופה דורשות להטיל על המדינה את ההוצאות שנגרמו עקב סגירת השמיים

מה דורשות המובילות

העותרות מבקשות לקיים דיון דחוף ולחייב את שרת התחבורה מירי רגב להסביר מדוע לא השתמשה בסמכויות שנקבעו בתיקון לחוק שירותי תעופה. מדובר באפשרות להגביל את מספר הימים שעבורם חברות התעופה חייבות לממן סיוע לנוסעים. מספר התיק ומועד הגשת העתירה אינם מצוינים במקור.

אילו הוצאות עומדות במוקד המחלוקת

החובה נוגעת ללינה, מזון, משקאות ונסיעות שהנוסעים מימנו בעצמם בזמן שהמתינו לאפשרות לשוב לישראל. חברות התעופה טוענות כי במהלך סגירה מלאה וממושכת של השמיים הן לא יכלו להציע טיסות חלופיות ולא ידעו מתי יחודשו הטיסות. לעמדתן, המדינה צריכה לשאת באחריות להשבתת נמל התעופה בן־גוריון ולהוצאות הנלוות לכך.

הבסיס המשפטי לעתירה

המובילות מסתמכות על סעיף 9א לחוק שירותי תעופה, כנוסחו בתיקון מס׳ 2. לטענתן, הוראה זו מעניקה לשרת התחבורה מנגנון להתאמת מתכונת התשלומים לנסיבות חירום, אולם הוא לא הופעל לאחר מבצע ״שאגת הארי״. כחלופה לפטור מלא, החברות מבקשות להגביל את מימון הסיוע לנוסעים לשני לילות.

היקף הנזק הנטען

לפי הנתונים שהובאו בפרסום, הנזק הכולל לענף התעופה מוערך במיליארד שקל, או 380 מיליון דולר, ואילו אל על דיווחה על נזק בסך 150 מיליון דולר. במהלך המבצע בוטלו כ־40 אלף המראות — כ־100 טיסות ביום. בבתי המשפט מתנהלים עשרות הליכים ייצוגיים ואלפי תביעות בבתי משפט השלום ובבתי המשפט לתביעות קטנות.

טרם התקבלה החלטה

המקור מדווח גם על עתירה דומה שהוגשה בדצמבר 2025 לאחר סגירת השמיים למשך 12 ימים במהלך מבצע ״עם כלביא״; ההערכה היא כי ייתכן שההליכים יאוחדו. עם זאת, בית המשפט העליון טרם הכריע בעתירה המתוארת, ולפחות תוצאה כזו אינה מצוינת בחומר המקורי.

חדשות משפטיות אחרונות

• רוב חסידי חב״ד שעוכבו בנתב״ג הסכימו להתגייס ושוחררו
• עורכת דין נדל״ן נעצרה בחשד להונאה של כ-1.5 מיליון שקל
• משרד העבודה מבקש לדחות בשנה אכיפת סעיף בתקנות הבטיחות
• מפלגות בנט וליברמן לא מתחייבות לבטל את החוק בעניין היועמ״ש